למה לפעמים להיות חולה זה בריא?

ילדים חולים מהווים התמודדות לא פשוטה עבור ההורים. לרבים מההורים, התגובה המיידית למחלה של הילד היא דיכוי כל סממני המחלה על ידי תרופות שונות, רק כדי שהילד לא יסבול, מתוך הבנה מוטעית שהסימפטומים השונים שהילד מרגיש הם מהות המחלה ושצריך להעלים את הסימפטומים כמה שיותר מהר. מקובל לחשוב שחום צריך להוריד עם אקמול או נורופן, את השיעול להפסיק בעזרת משאפים וסטרואידים, את הנזלת לייבש בעזרת אנטי היסטמינים ואת הדלקת לחסל עם אנטיביוטיקה. במקרים חמורים יותר, הרופאים ממליצים על דיכוי של סימפטומים כרוניים על ידי ניתוח. דלקת או נוזלים כרוניים באזניים בעזרת ניתוח כפתורים, הפסקות שינה ונחירות על ידי כריתה של האדנואידים (בלוטות לימפה הממוקמות בלוע ובשפת העם מכונות "שקד שלישי"), דלקות גרון חוזרות על ידי כריתה של השקדים, נזלת כרונית ונשימה מהפה על ידי כריתה של פוליפים וכדומה. לשימוש בתרופות וניתוחים יש מקום חשוב בטיפול בילדים, אך רק במצבי מחלה חריפים וקיצוניים. ברוב המקרים, שימוש באמצעים אלו יוצר הקלה לטווח הקצר אך התדרדרות ממשית ורצינית בבריאותו של הילד לטווח הארוך ואילו טיפול באמצעים טבעיים יוביל להחלמה והתחזקות של הילד.

התמודדות נבונה של ההורים עם מחלות אקוטיות של ילדיהם (מחלות המופיעות יחסית בפתאומיות, הביטוי שלהן חזק והמהלך שלהן אורך מספר ימים), התמודדות המבוססת על הבנה של מהות ומהלך המחלה, יכולה לשנות את היחס לתהליך, להפחית את רמת החרדה הכרוכה בטיפול בילד חולה, להפחית את השימוש בתרופות ולשפר את הסיכויים לבריאות טובה יותר לשנים לבוא. מטרת המאמר לשפוך אור על המהות של מחלות, מדוע הן מופיעות, מה מטרתן, כיצד רצוי להגיב למחלה וכיצד למנוע הופעתן של מחלות מלכתכילה.

 

החיים על פי הרפואה הסינית

אפשר לחקור ולהבין מהם החיים רק דרך דרכי הביטוי שלהם. כל התופעות בטבע, ממחשבה חולפת, רגש, חומר מוצק, וכמובן גם בריאות, חולי וריפוי, הם ויברציות ותדרים המבטאים את מה שאנחנו מפרשים כחיים. על פי הרפואה הסינית, כל התופעות בטבע הם תדרים וויברציות שונות של אנרגיה אוניברסלית אחת בשם Qi.

 

מהי בריאות ומהי מחלה?

בריאות היא הביטוי של ויברציות הרמוניות בין כל האלמנטים והכוחות המרכיבים את האדם עם חוקי הטבע, בהתאמה לעקרון הבונה של הטבע

מחלה היא הביטוי של ויברציות דיסהרמוניות של האלמנטים והכוחות המרכיבים את האדם עם חוקי הטבע, בהתאמה לעקרון ההורס של הטבע.

 

הכוח הבונה והכוח ההורס

הכוח הבונה הוא הכוח בטבע שאחראי על קיום, תמיכה, שיפור ותיקון של החיים.

הכוח ההורס הוא הכוח בטבע שאחראי על פירוק, כילוי, השמדה ורקבון של החיים.

הכוח הבונה והכוח ההורס יחסיים אחד לשני, מנוגדים ומשלימים, והם מתקיימים זה לצד זה בו זמנית ונחוצים לחיים במידה שווה.

 

יחסי הגומלין בין הכוחות

בריאות זהו מצב דינמי של יחסי גומלין בין הכוח הבונה וההורס, מצב בו לכוח הבונה יש יתרון יחסי על הכוח ההורס. חולי זהו מצב דינמי בו לכוח ההורס יש יתרון יחסי על הכוח הבונה. כלומר, על מנת לעודד בריאות יש לעודד את פעילות הכוח הבונה באופן יחסי לפעילות הכוח ההורס.

 

כיצד נגרם חולי?

חולי מופיע כתגובה להפרה של חוקי הטבע, הפרה שגורמת לויברציות דיסהרמוניות בין האדם ובין הטבע. טבעו של החולי לתקן את ההפרה וניתן להתגבר על החולי רק על ידי שיתוף פעולה עם חוקי הטבע. הגורמים העיקריים לחולי קשורים בגנטיקה, מצב נפשי, הרגלי חיים, תזונה וטיפול שגוי במחלות.

הפרה של חוקי הטבע יכולה להעשות בתמימות או בכוונה והתגובה של החולי תמיד תהיה פרופורציונלית לסיבה. החוק השולט בבריאות ובחולי הוא של סיבה ותוצאה ואינו קשור למזל רע, מקריות, הידבקות וכדומה.

 

מהם חוקי הטבע?

בטבע מתקיימת מחזוריות של שינויים ואיזון עדין בין כוחות מנוגדים ומשלימים. בעבר הרחוק אנשים שאפו לנהל את אורח חייהם בהרמוניה ובהתאמה למקצבים השונים של היממה ועונות השנה. אורח חיים מאוזן כלל:

  • אימון רוחני לפיתוח ההכרה.
  • אימון גופני המורכב ממתיחות ונשימות על מנת לעודד את זרימת ה-Qi.
  • תזונה מתונה בכמויות סבירות ובשעות קבועות.
  • שינה וערות בשעות קבועות ואיזון בין עבודה למנוחה.

 

אנשים נמנעו מלהלחיץ את גופם ומוחם יתר על המידה ונמנעו מתאוותנות יתר מכל הסוגים.

כיום אנשים מתעלמים מהסדר והקצב הטבעיים של היקום, לא יודעים כיצד לווסת ולהגביל את הרגלי חייהם ואת תזונתם, מקיימים הרגלי חיים הרסניים ומכלים את מחסני האנרגיה של הגוף.

 

מהם ביטויי ההפרה של חוקי הטבע?

  1. חוסר Qi(חוסר ויטליות, חוסר אנרגיה) – נגרם מעבודת יתר, עבודת לילה, הרגלי חיים מחלישים, סטימולציית יתר, תרופות וסמים, ניתוחים לא נחוצים, בעיות מכאניות ובעיות רגשיות ומנטליות.
  2. חוסר דם(הרכב ירוד של דם ולימפה) – גוף האדם מורכב ממספר מסויים של אלמנטים בפרופורציות מאוד מדוייקות על מנת להבטיח תפקוד תקין. התאים בגוף מוזנים על ידי הדם והלימפה ולכן אלו חייבים להכיל את כל האלמנטים החיוניים בפרופורציות המתאימות. תזונה לא מתאימה לצרכים האישיים, הרגלי אכילה שגויים, מזון ירוד באיכותו, צירופי מזון שגויים, אכילת יתר ואכילת לילה יוצרים עודפי פסולת במערכת ולא מאפשרים אספקה סדירה של המלחים החיוניים לבריאות התא.
  3. הצטברות של רעלים ופסולת– הזנה לקויה, חולשה של אברי העיכול וחוסר תיאום ביניהם ופעילות לקויה של אברי ההפרשה גורמים להצטברות של פסולת ורעילות בגוף (במונחים סינים ההצטברויות הן עודף של לחות, ליחה, חום או קור). הצטברות הפסולת מצידה חוסמת את הפיזור וההפצה ההרמוניים של ה-Qi בגוף. הצטברות יותר מסוכנת נגרמת כתוצאה משימוש בתרופות, סמים, כימיכלים במזון, חומרי הדברה, חומרים אנאורגניים וכדומה.

 

שלושת הביטויים קשורים ומשפיעים אחד על השני; הפרה של חוקי הטבע פוגעת בויטליות, גורמת להצטברות פסולת ופוגעת בהרכב הדם והלימפה כך שאברי ההפרשה לא מסוגלים לנקות באופן נורמלי את הגוף.

 

מהו פינוי פסולת?

הגוף מייצר פסולת באופן טבעי אך זו מפונה על ידי אברי הפינוי – מעיים, כליות ודרכי השתן, ריאות, עור ואצל האשה גם דרך הווסת. כשאיברים אלו נחלשים מהרגלי חיים שגויים וכמות הפסולת הנצרכת והנוצרת עולה על יעילות הפינוי, הפסולת מתחילה להצטבר ברקמות השונות וליצור חסימות.

 

מהי מחלה?

תהליך שנובע כתוצאה מנסיונות הגוף להפטר מהפרעות לתפקודו התקין. מחלה מופיעה בעקבות גורם שמפריע ו/או מחליש את הזרימה החופשית והפיזור הנורמלי של ויטליות במערכת. הפרעות אלו נוצרות בראש ובראשונה בתוך ומתוך הגוף ולא מאלמנטים חיצוניים כמו בקטריות. לכן מחלה קשורה ישירות עם ההרגלים של היחיד. הכוח לרפא מחלה גם הוא קיים אך ורק בתוך ומתוך הגוף ויממש את עצמו בד בבד עם השינויים בהרגלים המזיקים שפוגמים ביעילות ובתפקוד כלל מערכות הגוף.

 

מהי מחלה אקוטית?

מחלה אקוטית היא תוצאה של המאמצים של כוחות הריפוי והטיהור הטבעיים של הגוף המנסים לסלק פסולת ורעלים מן הגוף ולתקן נזק שנגרם לרקמות. מחלה אקוטית משקפת עליה זמנית של הויטליות של האדם על מנת להתגבר ולפתוח חסימות שנוצרו במערכת על ידי תנאים פתוגניים. המונח מחלה אקוטית מתייחס לדלקות שונות (אזניים, עיניים, גרון, ריאות, דרכי השתן), מחלות חום, שפעת, צינון, מחלות שלשול ו/או הקאות. אין הכוונה למחלות מטאבוליות כרוניות כגון סכרת, טרשת עורקים, יתר לחץ דם, אוסטאוארטריטיס ומחלות אוטואימוניות (קוליטיס, קרוהנס, טרשת נפוצה, לופוס, פסוריאזיס, ראומטואיד ארטריטיס וכדומה).

התהליך הדלקתי האקוטי, כל זמן שהוא נחוץ, הינו תהליך נורמלי כמו כל תהליך טבעי אחר בגוף ולכן ברגע שהחל – אסור לדכא אותו על ידי תרופות. צריך לשמור על התהליך בגבולות בטוחים ויש לסייע לתהליך להתממש. לדכא את התהליך משמעותו להפסיק את תהליכי ומאמצי הטיהור והניקוי של הגוף ולגרום להחמרה וסיבוך של מחלה אקוטית למחלה כרונית.

 

מהו מהלך מחלה נורמלי?

רוב התהליכים האקוטיים, הדלקתיים, זהים בטבעם, במטרתם ובמהלכם ומורכבים מחמישה שלבים: דגירה – החמרה – הרס – פינוי – שיקום. מהלך מחלה משלב הדגירה ועד שלב השיקום אורך 5-10 ימים בממוצע.

 

מהו משבר החלמה?

תופעה אקוטית שמתפתחת מהתגברות הכוח הבונה של הטבע על גורמי המחלה. המשבר הוא ציון דרך בתהליך ההחלמה. משבר החלמה יכול לבטא שיפור של מחלה כרונית למצב של מחלה אקוטית (לדוגמה מצב כרוני של כאב גרון שמתפתח לדלקת גרון חריפה) או שיפור של מחלה אקוטית למצב של החלמה מלאה (לדוגמה דלקת גרון חריפה שעוברת את חמשת שלבי המחלה עד לשלב השיקום).

 

מה תפקידם של החיידקים והוירוסים?

לפני כ-100 שנה בערך, כימאי צרפתי בשם Louis Pasteur, פיתח את תאוריית ה- Germs, שמחלות נגרמות על ידי מיקרואורגניזמים כגון חיידקים ווירוסים. כלומר כל מה שנדרש זה לחסל את החיידק והמחלה תעלם. כיום אחרי 100 שנים של פיתוח תרופות מתוחכמות להשמדת חיידקים, מחלות אקוטיות זיהומיות ממשיכות להתרחש כבעבר. הוירוס או הבקטריה המקושרים למחלה אקוטית אינם הגורם הראשוני למחלה. תפקידם לפרק חומרים רעילים מורכבים ופסולת לחלקים פשוטים הניתנים לנטרול על ידי מערכת החיסון, על ידי הפרשה של חומרים בסיסיים ועל ידי סילוק דרך אברי ההפרשה השונים. חום, דלקת, התפרצויות עוריות, נזלת, הפרשות ואבצסים הם תהליכים המסמנים חמצון ונטרול של רעילות ופסולת.

הרעיון שחיידק מזדמן הפוגש בגוף בריא יכול לגרום למחלה חמורה ביותר זקוק לבדיקה נוספת. הרי ידוע שגוף האדם מלא בחיידקים כל הזמן. הבקטריות בגוף ממלאות תפקיד מכריע בתפקודי הגוף, בעיקר בתהליכי הפירוק. כשכל חומר חי מסיים את חייו ומת, הוא מייד מתחיל להתפרק לרכיבים הכימיים הבסיסיים ממנו הוא מורכב בתהליך של רקבון. זהו תפקידם הבסיסי של הבקטריות, "סוכני הניקיון" של הגוף. למעשה חיידקים הם חלק מהפתרון למחלות וכשתהליך הניקוי בגוף מסתיים, החיידקים נעלמים כלעומת שהופיעו.

 

מהו הגורם הראשוני להתפתחות מחלה אקוטית?

הגורם הראשוני לפעילות בקטריאלית הינו "קרקע פוריה" להתפתחות והתמיינות של בקטריות, כלומר הצטברות של רעלנים, פסולת וחומרי מחלה. בקטריות, וירוסים או פרזיטים אינם יכולים לגרום לזיהום או דלקת אם לא ימצאו את הפסולת המתאימה ממנה יוכלו לאכול, לגדול ולהתרבות.

 

למרות זאת מדוע אנשים נדבקים אחד מן השני?

ההדבקה אפשרית רק אם קיימת "הקרקע" המתאימה. אדם בריא ונקי מרעלים לא יכול להדבק בחיידקים. ללא קרקע מתאימה זו, החיידקים קיימים במערכת אך הם בלתי מזיקים לחלוטין. הקרקע המתאימה להתפתחות מחלה זה גוף סתום בחומרי פסולת וויטליות נמוכה.

 

כיצד הגוף פועל לרפא את עצמו?

הגוף תמיד שואף להרמוניה ולוויברציה מתואמת עם חוקי הטבע, לא חשוב באיזה מצב בריאותי הוא נמצא. רוב המחלות האקוטיות הם תהליכים ספונטניים להפטר מפסולת. המחלות הכרוניות הן תוצאה של דיכוי מתמשך של מחלות אקוטיות על ידי תרופות שונות. בגוף קיים הכוח להחזיר את הסדר על כנו, בתנאי שתנתן לו ההזדמנות הנאותה והעזרה המתאימה. כלומר היכולת לרפא מחלה טמונה אך ורק בויטליות של האדם ולא בידי הרופא.

 

מדוע מחלות אקוטיות חוזרות על עצמן שוב ושוב?

דיכוי מחלה אקוטית על ידי תרופות והשמדה של חיידקים לא תורמים לפינוי הפסולת מן הגוף אלא מוסיפים רעלים חזקים מאוד לרקמות הגוף ומשאירים את הדלת פתוחה להתרבות מחודשת של חיידקים מול גוף מוחלש. החיידקים הם למעשה "סיירת הזבל" של חומרים לא רצויים ומבטאים את הכוח ההורס של הטבע שבעזרתו ניתן לפנות פסולת מרקמות הגוף ולשפר את הבריאות.

 

מדוע מחלות אקוטיות יכולות להתדרדר לסכנת חיים?

אם מחלות אקוטיות מייצגות במהותן את מאמצי הגוף לנקות מתוכו פסולת, מדוע אפשר למות מהן?

  • אם הויטליות של האדם נמוכה מדי על מנת לסיים בהצלחה את התהליך האקוטי.
  • הצטברות הפסולת גדולה מדי והפגיעה ברקמות הגוף חמורה מדי.
  • "סוכן הנקיון" חזק או אלים מדי.
  • הטיפול אינו מתאים או מזיק.

 

מהו משבר מחלה?

תופעה אקוטית הנובעת מהתגברות הכוח ההורס וגורמי המחלה כנגד כוחות הריפוי. זהו ציון דרך בתהליך התדרדרות המחלה. משבר מחלה יכול לבטא התדרדרות של מחלה אקוטית למצב כרוני (לדוגמה דלקת אזניים חריפה שהופכת למצב כרוני של דלקת באוזן) או החרפה והתדרדרות של מחלה כרונית קיימת (לדוגמה מצב כרוני של דלקת אזניים שמתדרדר לאובדן שמיעה).

 

מה תפקידה של הרפואה המערבית בטיפול במחלות אקוטיות?

דיכוי התהליך האקוטי חיוני כאשר מתקיים משבר מחלה, כלומר המחלה חזקה מדי והמטופל חלש מדי על מנת להחלים בהצלחה. במצב כזה, אחרי דיכוי של תהליך אקוטי בעזרת תרופות, קודם כל יש לחזק את הויטליות של האדם לרמה מספקת ורק לאחר מכן לאפשר למחלה אקוטית להתממש על פי מהלכה הטבעי למשבר החלמה עד להחלמה מלאה.

 

מתי דיכוי המחלה האקוטית על ידי תרופות עשוי לגרום לנזק?

הרפואה המודרנית מזהה את המופע האקוטי והתהליך הדלקתי כמחלה עצמה ומדכאת את מאמציי הגוף לפינוי הפסולת על ידי תרופות. התגובה האקוטית מצביעה על עליה בויטליות של האדם, התחזקות ה-Qi, שגורמת לתהליך הדלקתי והופעת חום, כאב, אדמומיות, נפיחות, דופק מהיר, הפרשות, התפרצויות עוריות, שלפוחיות כיבים וכדומה. הרפואה המודרנית מבלבלת בין סיבה ותוצאה ומחשיבה תופעות אלו כמחלה בפני עצמה. דיכוי התהליך בעצם מדכא את הויטליות של האדם.

 

מה תפקידה של הרפואה הטבעית במחלות אקוטיות?

הרפואה הטבעית תפקידה לווסת ולבקר על התהליך הדלקתי, לשמור עליו בגבולות בטוחים ולסייע לו להתממש במלואו עד להחלמתו המלאה של המטופל. לאורך ההיסטוריה התפתחו כלים טיפוליים טבעיים רבים למטרה זו, ביניהם אקופונקטורה, צמחי מרפא, טיפולי מגע, שמנים ארומתרפיים, הומאופתיה, דיאטה מוקפדת, צום, הידרותרפיה, תרגילי נשימה, אימון גופני וכדומה.

 

מהי מחלה כרונית?

  • מצב בו הויטליות של האדם נמוכה, הרכב הדם והלימפה ירוד, קיימת הצטברות רצינית של פסולת, רעילות והרס של תאים או רקמות שונות עד למצב שלכוחות הריפוי אין היכולת להגיב במאמצי תיקון וליצור משבר החלמה.
  • הצטברות הפסולת מונעת פעולה של הכוח הבונה של הטבע.
  • תוצאה של חוסר היכולת של הגוף להגיב בצורה אקוטית כנגד מצב המעודד מחלה.

 

מהי הסיבה להתפתחות של מחלות כרוניות?

דיכוי של מחלות אקוטיות, פעם אחר פעם, מוביל באופן בלתי נמנע להתפתחות של מחלה כרונית. לדוגמה, דיכוי של שפעת (הצטננות) על ידי תרופות שוב ושוב, מדכא את מאמצי הניקוי של הרקמות הריריות (ממברנות מוקוסיות) במערכת הנשימה, גורם להצטברות פסולת גדולה יותר המובילה להתפתחות של בעיות בעלות אופי כרוני כמו נזלת כרונית, אלרגיות ואסטמה. מבחינת הרפואה המודרנית אין קשר בין דלקות אזניים חוזרות בגיל שנתיים, אסטמה בגיל 14 ודלקות מפרקים כרוניות בגיל 40, אך למעשה זו תוצאה של דיכוי מתמשך של הויטליות של הגוף לאורך שנים. כל פעם המחלה מופיעה במקום אחר ובצורה חמורה יותר.

 

אז למה הילד שוב חולה?!

ילד שחולה שוב ושוב, הסיבות לכך נעוצות קרוב לוודאי בתזונה לא מתאימה, הרגלי חיים בעיתיים, הצטברות של עודפים ופסולת ברקמות, ויטליות נמוכה ושימוש חוזר בתרופות. הפתרון האמיתי היחיד לרצף של מחלות חוזרות ונשנות הוא שינוי התפריט בהתאם לצרכים של הילד, שיפור הרגלי חיים, עידוד פינוי עודפים לא רצויים מהגוף וחיזוק הויטליות של הילד. בזמן מחלה יש לווסת את מהלכה ועוצמתה בהתאם לצורך באמצעות דיקור, צמחי מרפא ושמנים אתרים עד להחלמה מלאה.

ילד שחולה מדי פעם ולא לעיתים קרובות מדי, שהמחלה שלו לא נגררת לזמן ארוך או מסתבכת, ניתן לומר שזו "מחלה טובה" שמשקפת את התחזקות כוחות הריפוי והויטליות של הילד. אחרי ההחלמה הילד חזק יותר וחיוני יותר ממצבו לפני המחלה. למחלות "טובות" שכאלו יש לתת מקום של כבוד, לתת להן להתרחש בלי לשלוף מייד את כל ארון התרופות ולדכא כל זכר לארוע, צריך רק לפקח ולווסת את עוצמת המחלה באמצעים טבעיים, בהתאם לתחושה הסובייקטיבית של הילד ובהתאם לשיקול דעתם של ההורים, המטפל/ת והרופא/ה.

 

למאמרים נוספים בנושא תזונת ילדים לחצו כאן

 

אסף פאיט

ריפוי בתזונה ודיקור למבוגרים וילדים

מומחה לתזונה סינית, מקרוביוטיקה ואיור-ודה

0544-528202

 

ביבליוגרפיה:

  1. Henry Lindlahr M.D. /Philosophy of Natural Theraputics/ The C.W. Daniel Company Limited.