שיפון הדגן הפראי

שיפון (Rye)

שם לטיני: Secale Cereale.

איכות:  מריר, מעט חמצמץ, נייטראלי עד חמים ומייבש.

השפעה על מרידיאנים: כבד, כיס מרה, כליות וטחול-לבלב.

צבע: ירקרק.

 

שיפון בראי ההסטוריה

בתחילה נחשב השיפון על ידי איכרים לעשב לא רצוי שפלש לשדות החיטה. נסיונות לביית את "העשב" הפולש שנערכו מאז תחילת המאה ה-19 ועד ימינו לא הצליחו, מכיוון שהשיפון מסרב לוותר על אופיו הפראי המתבטא בגבעול עדין, גרגירים קטנים, יכולתו לשרוד באדמה עניה באזורים צפוניים מאוד של כדור הארץ ובגובה רב מעל פני הים.

 

שיפון ברפואה הסינית

לשיפון יכולת מיוחדת לגדול במזג אויר קר, הוא גדל בעונת החורף ומוכן לאכילה כבר בתחילת האביב. מבחינה זו ניתן לקשר את השיפון לאלמנט המים ולכליות (עונת החורף) ולאלמנט העץ והכבד (עונת האביב). השיפון מסייע בהזנה של הכליות את הכבד ומשפיע על הקשר ביניהן, מטפל בכבד ומכין את הגוף והרוח לקראת האביב. מכיוון שזהו דגן, יש לו קשר לאלמנט האדמה והוא יכול לחזק את מערכת העיכול במצבים של עודף לחות. אופיו המייבש מחבר אותו גם לאלמנט המתכת. מתאים במיוחד לאכילה באזורים עם אקלים קר וסוער.

 

השפעות טיפוליות

טעמו המריר והחמצמץ ואופיו המייבש מתאימים לטיפול במצבי לחות וליחה, עודף נוזלים בגוף וחסימה של הכבד. השיפון עשיר מאוד במינרליים, סידן וסיליקון, עוזר לבנות שרירים חזקים ומוצקים, כוח וסיבולת, עצמות, שיער, ציפורניים ולניקוי וחיזוק העורקים. השיפון מתאים במיוחד לאנשים לחים, בעלי עודף משקל, הסובלים מחולשה ומקור.

 

לחם שיפון

חיטה ושעורה הן קרובות משפחתו של השיפון, וכמותן השיפון הוא אחד הדגנים החשובים להכנת לחם, מכיוון שהוא מכיל גלוטן המקנה ללחם את האלסטיות הדרושה לתפיחה. קמח שיפון מכיל פחות גלוטן לעומת קמח חיטה ועשיר יותר בסיבים מסיסים. השיפון משמש מאז ימי הביניים כדגן עיקרי להכנת לחם במדינות צפון ומזרח אירופה. הידוע והמפורסם הוא לחם הפומפרניקל שמוצאו מגרמניה. פומפרניקל הוא סוג לחם כהה וארומטי. הלחם מבוסס על מחמצת שאור המוסיפה חמיצות למרירות הטבעית של השיפון. הלחם מוכן מתערובת של קמח שיפון ושיפון טחון באופן גס יותר. הפומפרניקל ידוע כיוצא דופן בזמן האפייה הארוך שלו. האפייה האיטית היא זו אשר מקנה לפומפרניקל את צבעו הכהה ולעתים אף שחור.

עוד מכינים מהשיפון בירה, וויסקי, וודקה והוא משמש גם כמספוא לבהמות. ניתן לאכול את הגרגר השלם מבושל במים, או לאחר עיבוד בדומה לקוואקר.

 

עתיד השיפון

תפוקת השיפון העולמית יורדת בהתמדה במהלך 20 השנים האחרונות בעקבות ירידה בביקוש לדגן זה. רוב השיפון בעולם נצרך מקומית באזור בו הוא מגודל או מיוצא לארצות שכנות.

 

דרכי שימוש טיפוליות:

שיפון מושרה במים ומבושל עם אורז מלא לחיזוק מערכת העיכול וסבולת השרירים.

שיפון מונבט לא מבושל מכיל פלואור המחזק ובונה את האמייל של השיניים.

שיפון טחון שמבושל לדייסה/קונג'י או נזיד של זרעי שיפון מטפלים במצבים של מגרנה הנגרמת ממצב של חוסר וחולשה בכליות, חסימה של הכבד וחולשה של כלי הדם.

למתכון של דייסת שיפון ואגוזים לחץ כאן.

 

ביבליוגרפיה:

The Energetics of Food, Steve Gagne, Spiral Sciences, p: 319-320

Healing with Whole Foods. Paul Pitchford, North Atlantic Books, p:480

Morningstar M. & Desai U.2005, The Ayurvedic Cookbook, Motilal Banarsidass Publishers,p:137.

 

אסף פאיט Dip.Ac.Herbs

מטפל ברפואה סינית עתיקה, איור ודה ומקרוביוטיקה.

asafeit@gmail.com