מהי ליחה, היכן היא נוצרת והיכן מתבטאת?
ליחה באיור ודה וברפואה הסינית מוגדרת כמזון שלא התעכל כהלכה. כלומר אם מסיבה כלשהי תהליך העיכול לא הצליח בשלמותו, שאריות המזון שלא התעכלו הופכים לליחה. לליחה תכונות אופייניות, הליחה דביקה, כבדה, רטובה או סמיכה, שמנונית ובשלב ראשון לרוב באיכות קרה. הליחה שנוצרת בתחילה מצטברת במערכת העיכול ובעיקר בקיבה אך עם הזמן מתחילה להתבטא גם ברקמות אחרות בגוף, ברקמות הריריות, בדם, בשרירים, בשלד ובמפרקים, באיברים הפנימיים ובמערכת העצבים. הליחה שמתפשטת בגוף נדבקת באזורים חלשים ובנקודות תורפה של כל אדם ושם היא חוסמת ומפריעה לתפקוד התקין של הרקמה עד שהגוף לא מוכן לסבול את ההפרעה לתפקוד ומתחילה מחלה אקוטית, "מלחמה" לפנות את הליחה.
הגורמים העיקריים לעיכול חלקי המוביל לליחה
הגורם הבסיסי לעיכול לא מוצלח הוא שכושר העיכול חלש יחסית לכמות המזון שנאכלה, כלומר אכילת יתר יחסית. יכול להיות אדם שאינו אוכל הרבה, אבל העיכול שלו מאוד חלש, או אדם שהעיכול של חזק, אבל אוכל כמויות גדולות מדי של מזון. בשני המצבים חלק מהמזון אינו מצליח להתעכל ונוצרת ליחה.
גורמים נוספים המובילים לעיכול חלקי הם כשהמזון מאוד כבד, קר, דביק, סמיך, כשהמזון לא טעים, שילובי מזון שאינם מתאימים, אכילה כשלא רעבים או לפני שהארוחה הקודמת עוכלה, אכילה ללא תשומת לב, אכילה מהירה מדי ולעיסה שאינה מספקת, שתיית מים קרים בזמן העיכול, שינה מיד לאחר האוכל. גם אוכל איכותי וטוב, הנלקח בכמות הנכונה ובהתאם לכושר העיכול, יגרום לליחה אם נאכל בזמן חרדה, דאגה, צער, פחד, כעס, עייפות (מחוסר שינה, פעילות גופנית מאומצת).
סימנים לליחה
במצבי ליחה יופיעו אחד או יותר מהסימנים הבאים:
ליחה גורמת לריח רע. הריח יכול להיות בצואה, בשתן, בזיעה, ריח גוף רע. ליחה גורמת לחולשה או תשישות, צורך לנמנם, תחושת כבדות, חוסר יוזמה, חוסר התלהבות וחוסר ערנות, קושי להתבטא, עצלות, שקיות מתחת לעיניים, הכרה לא צלולה, בלבול, הפרשה של ליחה מהריריות, חוסר תאבון, טעם רע בפה או ליחה בפה, בחילה, תחושת כבדות באזור הבטן, עצירות, חוסר הזעה, אף סתום, נשימה פחות זורמת, קור בקצוות, אימפוטנציה, תחושה של תחילת מחלה, חום מדיד, כאבי גוף.
הסימנים הללו יכולים להופיע גם מסיבות אחרות וללא קשר למצב של ליחה. כדי לאבחן שהסימנים ביטוי של ליחה, יש להוכיח ולהסביר זאת באמצעות תשאול וחקירה אודות אורח חיים והרגלי אכילה בעבר ובהווה, מבחן טיפולי שמבדיל בין מה עוזר למצב ומה מחמירו, אבחנת גוף, לשון ודופק.
מחלות ליחה אקוטיות – דלקות חיידקיות ושפעות וירליות
ליחה שמצטברת ברקמה הרירית (הרקמה שעוטפת את מערכת העיכול, מערכת הנשימה ומערכת השתן) מפריעה לתפקוד התקין של הרקמה. כאשר מערכות הפינוי הטבעיות של הגוף (מערכת השתן, הצואה, הזיעה, הנשימה) לא מצליחות לפנות את הליחה, הגוף "מזמין" סוכן ניקיון חיצוני, חיידק או וירוס, על מנת שיפרקו ויפרידו את הליחה הדביקה מן הרירית. בזמן התהליך הדלקתי ופעולת הסוכן על הליחה, מערכת החיסון מכתרת את פעילות הסוכן על מנת למנוע התפשטות לא רצויה של הפעילות הדלקתית. כשהסוכן מסיים את עבודתו, מערכת החיסון "בולעת" את הליחה המפורקת והסוכן, ומפרישה אותם החוצה מן הגוף, בצורת מוקוס וריר. במחלה אקוטית מסוג זה יופיעו סימני ליחה אופייניים, חום מדיד, חוסר תאבון, כאבי גוף, חוסר הזעה, חוסר כוח וחיוניות. לאחר שלב זה מתחיל שלב ההחלמה, או, שהמחלה יכולה להמשך מסיבות של חולשה, למרות שהליחה סולקה.
עקרונות טיפול בסיסיים למחלות ליחה אקוטיות
כדי לעזור לגוף לסלק את הליחה, יש להמנע מאכילה, לפי מידת אובדן התאבון ולעתים לצום. המנעות מאכילה במידה הנכונה מאפשרת לגוף להפנות משאבים לטובת תהליך הניקוי של הרירית מהליחה. מאותה סיבה של חסכון באנרגיה, יש לשמור על מנוחה יחסית, אם כי לאנשים מסוימים (אנשים חזקים עם הרבה כוח ואנרגיה) ובמחלות מסוימות, פעילות גופנית יכולה לסייע לגוף לפנות את הליחה ולזרז את ההחלמה. טיפול ביתי נוסף שמסייע לתהליך הדלקתי היא שתיה של מים רותחים, שעוזרים לעלות את חום הגוף ולנקות ליחה מהריריות.
מחלות ליחה אקוטיות שהסתבכו
אם במצב אקוטי של ליחה ממשיכים לאכול בצורה שאינה מתאימה, אוכלים מזון קשה לעיכול או שאוכלים לפני שהארוחה הקודמת עוכלה, נוצר מצב של ליחה רעילה (באיור ודה Ama-Visha). במצב זה הליחה "מחמיצה" והסימפטומים יותר קשים. תגובה אקוטית אופיינית תהיה הקאות ושלשולים במקביל.
מחלות ליחה כרוניות
כתוצאה מהצטברות ליחה במשך שנים ברקמות הגוף ו/או דיכוי חוזר ונשנה של מחלות ליחה אקוטיות על ידי טיפול שגוי או תרופות, עשויות להתפתח מחלות ליחה מערכתיות שונות: מחלות אוטואימוניות שונות, מחלות כלי דם, מחלות עצבים, סרטן ועוד. ליחה אינה הסיבה הבלעדית למחלות אלו, בדרך כלל בנוסף לליחה יש במחלות כרוניות מימד של שחיקה, חוסר אנרגיה וחולשה. ישנם מצבים שהאדם מרגיש טוב ומשהו קטן שמתרחש גורם להתפרצות של מחלה מערכתית. הגורם האמיתי אינו האירוע הקטן "שהצית" את המחלה אלא הצטברות של גורם מחלה כדוגמת ליחה, לאורך זמן, בהדרגה וללא סימפטומים. במצבים כרוניים בהם הליחה מצטברת לאט ובהדרגה ברקמות, הגוף הופך בהדרגה נוקשה כמו מקל.
כושר עיכול תקין – רפואה מונעת במיטבה
כדי למנוע את כל המחלות שליחה אחראית להן, יש לטפח עיכול תקין ולהמנע מפעולות או הרגלים שיובילו להיווצרות של מזון לא מעוכל. עקרון זה הוא אבן יסוד ברפואות המסורתיות.
בברכת רפואה שלמה
אסף פאיט
