במאמר כיצד ליישם באופן שקול את המלצות משרד הבריאות לתזונת התינוק סקרתי את הדרך ההגיונית בה ניתן למלא אחר ההמלצות החדשות של משרד הבריאות להזנת התינוק. שאלות שמתעוררות בעקבות ההמלצות הן האם יש הבדלים בתזונה המומלצת בין תינוקות יונקים לתינוקות שאינם יונקים והאם יש הבדל בנטיה לפתח אלרגיות למזון בין תינוקות יונקים לעומת תינוקות שאינם יונקים. האם אמהות מניקות צריכות ליישם בצורה קפדנית כל כך את ההמלצות החדשות ?
הנקה – למה זה כדאי
ידועים היתרונות הרבים של ההנקה עד גיל 6 חודשים. להלן מובא ציטוט קצר מתוך ההנחיות החדשות של משרד הבריאות:
"ארגון הבריאות העולמי (אב"ע), המכוון את המלצותיו למדינות מתפתחות ומפותחות, ממליץ על הנקה בלעדית למשך ששת החודשים הראשונים לחיים והמשך ההנקה בתוספת מזון משלים עד גיל שנתיים או יותר.
מחקרים שנערכו לאחרונה על השפעות ההנקה על בריאות תינוקות ואמהות במדינות מפותחות בטווח הקצר והארוך הצביעו על כך, שהנקה מקטינה את השכיחות של התופעות הבאות:
• דלקת אוזן תיכונה בתינוקות
• זיהומים במערכת העיכול
• זיהומים חמורים במערכת הנשימה התחתונה (הדורשים אשפוז)
• האטה בהתפתחות אינטלקטואלית ומוטורית
• השמנה בילדים
• יתר לחץ דם (של הילד) בגיל מבוגר
• סרטן השד באמהות
• אטופיק דרמטיטיס
• אסתמה בילדים צעירים
בהקשר לאטופיק דרמטיטיס ואסטמה: בעבודות שנעשו על תינוקות בסיכון גבוה לפתח אלרגיות (לפחות קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה עם אטופיה) קיימות עדויות לכך שהנקה בלעדית למשך 3 חודשים לפחות מגנה בפני תופעה של צפצופים (wheezing) בשנתיים הראשונות לחיים. בנוסף, הנקה בלעדית למשך 4 חודשים בהשוואה לתמ"ל על בסיס חלב פרה מפחיתה את היארעות אטופיק דרמטיטיס ואלרגיה לחלב פרה בשנתיים הראשונות לחיים".
חלון הזדמנויות לתינוק היונק
רשום בהמלצות כי "ישנן עדויות רבות על קיומו של חלון ההזדמנויות" בו ניתן להשפיע על התפתחותן של אלרגיות למזון, אך אין התייחסות האם יש הבדל בין התפתחות אלרגיות למזון אצל תינוקות יונקים לבין תינוקות הניזונים מתמ"ל.
על פי הרפואות העתיקות, כגון הרפואה הסינית, התזונה המקרוביוטית והתזונה האיורודית, המזון שהאם המניקה אוכלת שומר על השפעתו והרכבו הייחודי גם כאשר הוא מותמר לחלב אם. אמהות רבות יודעות לספר על מזונות שהן אכלו שהשפיעו בצורה ספציפית על תינוקן היונק, כמו אכילת קטניות שגורמת לגזים אצל תינוקות. ייתכן כי התפתחות אלרגיות למזון אצל תינוקות שכיחה יותר אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל מכיוון שאינם זוכים לחוות את האנרגטיקה של המזונות השונים דרך חלב האם בהנקה. תינוקות יונקים זוכים להכיר את ההשפעות של המזונות השונים בצורה עדינה דרך חלב האם, בדומה לרעיון של מינון הומאופתי או "חיסון מוחלש", כך שמערכת העיכול והחיסון של התינוק היונק יכולים להתרגל בהדרגה בתקופת ההנקה לכל סוגי המזון וכך הסבירות לאלרגיה ממזון פוחתת.
בניגוד לתינוקות יונקים, תינוקות הניזונים מתמ"ל נחשפים למגוון של מזונות מוצקים ללא הכנה והכרות מוקדמת עם התכונות השונות של המזון ולכן ייתכן כי הסיכוי שלהם לפתח אלרגיה למזון גדול יותר.
אם אכן קיים חלון הזדמנויות שכזה בין גיל 4-6 חודשים, זמן קצר בחיי התינוק שבו הוא מסוגל להכיר את כל סוגי המזון, לפתח עמידות כלפיהם ולא לפתח אלרגיה, ייתכן שאת "חלון ההזדמנויות" חשוב במיוחד לנצל אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל שאינם נחשפים למזונות דרך חלב האם. ואילו תינוקות יונקים, בין אם חלון ההזדמנויות קיים או לא, יותר בטוחים מפני אלרגיות למזון בזכות חלב אמם, והצורך לנצל את חלון ההזדמנויות להצגה של כל מזון אלרגני אפשרי או מזונות קשים במיוחד לעיכול אינו צו השעה עבור תינוקות יונקים.
מזון בוטיק
לסיכום, חלב אם הינו המזון המושלם לתינוק לפחות עד גיל חצי שנה. הרכב החלב משתנה על פי גיל התינוק וצרכיו, יש לחלב השפעה מגנה מפני מחלות בזכות נוגדנים מהאם והוא עשוי לתרום למניעת אלרגיות למזון. השילוב של הנקה וניצול חלון ההזדמנויות באופן מושכל ומחושב ובהתאם ליכולות התינוק וצרכיו הם כנראה האופן הבטוח ביותר להזין את התינוק בשנה הראשונה לחייו.
נכתב על ידי אסף פאיט Dip.Ac, מטפל ברפואה סינית עתיקה ובתזונה, מתמחה בטיפול בתזונה בתינוקות וילדים.
לתגובות ניתן לשלוח מייל לאסף פאיט: asafeit@gmail.com
