להוציא את הצב – שיחות על יציאות

אמנם אין מרבים לדבר על נושא היציאות בחיי היום יום, אך בטיפול ברפואה הסינית ובמקרוביוטיקה, נושא היציאות תופס מקום מכובד מבחינת מרכזיותו בטיפול וגם חשיבותו ככלי לאבחון מצבם ותפקודם של אברי העיכול ואברים פנימיים נוספים.

 

למה יש לסינים עיניים מלוכסנות

לפי מודל חמשת האלמנטים של הרפואה הסינית (עץ, אש, אדמה, מתכת ומים), מערכת העיכול בכללותה מייצגת את אלמנט האדמה. אולם למעשה בתהליך העיכול משתתפים ובאים לידי ביטוי כל חמשת האלמנטים. האיבר המאסף בצינור העיכול, המעי הגס, מייצג בתפקודיו את אלמנט המתכת והעץ. אלמנט המתכת אחראי על ספיגה אחרונה של מים ומינרליים מהמעי הגס אל מחזור הדם ובכך גורם להתמצקות והתגבשות של הצואה. אלמנט העץ אחראי על יצירת התנועה הפריסטלטית לאורך המעי ועל דחיפת הצואה החוצה.

מבחינה נפשית רגשית, אלמנט המתכת קשור ברגשות של צער, עצב, אבל ויגון. כאשר האדם חווה צער בצורה קיצונית או למשך זמן ממושך, פעילות המעי הגס נפגעת ועלולה להתפתח עצירות למשל.

 

רמת פירוט גבוהה מדי

המרקם, הצבע והצורה של הצואה, אינם תלויים רק בפעילות המעי הגס אלא מתעצבים כבר משלב בחירת המזון, אופן הכנתו ודרך שלבי העיכול השונים; לעיסת המזון בפה וערבובו עם הרוק, פעילות הקיבה, הלבלב, כיס המרה והמעי הדק.

להגדרה מהן יציאות תקינות יש גישות שונות. מנקודת המבט של הרפואה הסינית, פעילות תקינה נחשבת תדירות של 1-3 יציאות ביום, ללא מאמץ, במרקם לא רך מדי ולא קשה מדי, בצבע חום בהיר ובצורה של מצוף מוארך. השעה הקלאסית ליציאה היא בין 5:00 ל- 7:00 בבוקר, שעת שיא הפעילות של המעי הגס על פי השעון הסיני.

למרות הגדרה זו, פעילות מעיים קבועה ויציבה כמו למשל יציאה יום כן יום לא, אינה נחשבת עצירות ואינה דורשת טיפול. אצל תינוקות יונקים המנעד רחב בהרבה ועד 10 ימים ללא יציאה אינה נחשבת עצירות, כל עוד אין סימני מצוקה או סבל.

 

בזכוכית מגדלת

התבוננות בצואה יכולה לתת רמזים לגבי עוצמת העיכול ולמידת ההתאמה בין המזון שנאכל לצרכים התזונתיים של הפרט. לדוגמה, צואה רכה מאוד, חסרת צורה ובעלת צבע חיוור יחסית מעידה על כך שעוצמת העיכול חלשה או שהמזון שנאכל היה קר מדי עבור האדם (סלט, פירות, גבינות). לעומת זאת, צואה קשה מאוד, בעלת צורה קטנה ומרוכזת ובצבע כהה או שחור מרמזת שקיים יובש ו/או חום במעי או שהמזון שנאכל היה חם ויבש מדי עבור האדם (קרקר, כוסמת, בשר צלוי).

 

לאבחן את הילדים

שיטת אבחון זו עשויה להיות יעילה במיוחד כדרך מעקב של הורים על עוצמת העיכול והחיוניות הכללית של ילדיהם. לדוגמה, כאשר לילד יש צואה רכה או שלשול חיוור ללא ריח, ניתן לאבחן שהקרטיב/אבטיח/יוגורט שנאכל קודם לכן לא הצליח להתעכל והמזון שנאכל היה קר ולח מדי לאותו זמן. במקרה כזה על ההורים לבצע שינוי בתפריט הילד, להמנע ממזון קר ולח ולהגיש מזון מבושל וחם עד שמצב הצואה חוזר לנורמלי. אם למרות אכילה של מזון קר ולח הצואה נראית נורמלית, אפשר להסיק שעוצמת העיכול טובה ולא נגרם כל נזק בעקבות המזון שנאכל.

 

זהירות עצירות

עצירות הינה תופעה שכיחה וסיבותיה רבות. במצב של עצירות, שאריות מזון בלתי מעוכל ופסולת שוהים במערכת העיכול זמן רב מהרגיל. בזמן זה, פועלים עליהם חיידקי המעיים, מפרקים אותם ונוצרים גזים ותוצרי פירוק רעילים. במידה והעצירות נמשכת, יש ספיגה חוזרת של נוזלים, הצואה מתייבשת ויש סכנה להתפתחות אבני צואה, טחורים, דלקות במעי, פיסורה ואף סוגים מסוימים של סרטן, כל זאת מעבר לתחושה הלא נעימה המלווה את הסובל מעצירות.

 

סתימה בביוב

ניתן לדמות את תפקוד המעי הגס למערכת הביוב הביתית. סתימה במערכת הניקוז יכולה להיווצר בעקבות:

1. עצירות מקור– עצירת תנועת המעי בשל קור במערכת העיכול המכווץ את השרירים הטבעתיים ומשתק את הפריסטלטיקה, מלווה בד"כ בכאבי בטן חזקים. עצירות זו נובעת מאכילת מזון קר ואופיינית גם לגיל המבוגר. בטיפול יש לחמם את הבטן עם מזון חם ומבושל היטב ולהשתמש בתבלינים מחממים בבישול (ג'ינג'ר, גלנגל, הל, עלי דפנה, פלפל שחור, חרדל, חילבה, קינמון). כדאי להעזר בקומפרסים חמים על הבטן ובמוקסה.
2. עצירות מחוסר צ'י– למעי אין כח לדחוף את הצואה החוצה והיציאה כרוכה במאמץ. הצואה רכה בדרך כלל, בצורה של עפרונות, עם תחושת עייפות לאחר היציאה. לפעמים מצב זה מלווה בטחורים ואופייני לאחר מחלה קשה וממושכת, במבוגרים ובנשים לאחר לידה. בטיפול יש לחזק את הצ'י ולהוסיף מזונות ש"דוחפים" את הצואה כמו בצל, כרישה, שומר, דלעת, עדשים.
3. יובש במעי– המעי הגס אחראי על מיצוק הצואה ולכן פגיע במצבים של יובש. יובש במעי נפוץ במקביל למצב של קור במעי או חום במעי או חוסר דם (אנמיה לסוגיה) ואופייני אצל מבוגרים. עצירות זו מתאפיינת בצואה יבשה, מוצקה וקשה להוצאה. הטיפול כולל לחלוח המעי באמצעות חומרים ג'לטיניים כגון קוזו, טפיוקה, אגר אגר, חיזוק הדם ע"י מזונות עשירים בברזל במצבי אנמיה ואיזון החום או הקור במעיים לפי המצב המתלווה ליובש.
4. עצירות כתוצאה מחסימה בתנועת הצ'י במעיים– מצב זה מאופיין בשלשול ועצירות לסירוגין וכאבי בטן. בטיפול יש להשתמש במזון ירוק, בעל אופי מלחלח ומניע כגון חסה, כוסברה, אפונה ירוקה, שעועית ירוקה, שומר, כרישה, חיטה מונבטת ועדשים ירוקות. שילוב של פעילות גופנית בטיפול חשוב במיוחד.

 

עצירות מנקודת המבט של המקרוביוטיקה

במקרוביוטיקה יש אבחנה בין עצירות מסוג Yin ועצירות מסוג Yang.

סוג Yin: מצב של רפיון וחוסר טונוס של המעי הגס הנגרם ממחסור בתזונה עתירת סיבים הקיימים בדגנים מלאים, קטניות, ירקות על קליפתם ואצות ים, בשילוב צריכת יתר של קמח לבן, סוכר וחטיפים מתוקים, פירות, מיצים ומזון שמנוני מאוד. במצב זה למעי הגס אין כוח להתכווץ ולייצר תנועת מעיים (פריסטלטיקה), הצואה יכולה להיות רכה.

סוג Yang: מצב שבו המעיים סתומים ונוקשים בעקבות צריכת יתר של מזונות עשירים מהחי (בשר בקר, בשר כבש, ביצים, טונה, סלמון) מזון אפוי (לחמים, מאפים קשים, קרקרים) ושימוש יתר במלח. הצואה הופכת קשה, קטנה ומרוכזת, בעלת ריח חריף.

 

שלשול

המונח שלשול מוגדר כפעולות מעיים (צואה) בעלות מרקם מימי ודליל. שלשול יכול להיות אקוטי או כרוני.

סוגים של שלשולים אקוטיים:

1. שלשול אוסמוטי: משמעותו כי יש משהו במעיים שמושך את הנוזלים מן הגוף אל תוך חלל המעי. דוגמה נפוצה היא שלשול כתוצאה מאכילת תחליפי סוכר כמו סורביטול, אשר אינו נספג בגוף וגורם להפרשת נוזלים לתוך המעי ולשלשול.
2. שלשול הפרשתי: מתרחש כאשר הגוף משחרר נוזלים אל תוך המעי בעקבות זיהומים נגיפיים (חיידק או וירוס) או תרופות מסויימות.
3. שלשול דמי: מופיע במהלך מחלות מעיים דלקתיות כגון קוליטיס כיבית או קרוהנס ובמקרים של זיהומי מעיים שונים.

שלשול אקוטי על רקע אוסמוטי או נגיפי (ממזון מזוהם או בהדבקה ישירה) בד"כ אינו דורש טיפול רפואי וחולף לאחר 3 ימים. במצב של שלשול אקוטי חריף יש לפנות לטיפול רפואי למניעת התייבשות.

 

סוגים של שלשול כרוני:

1. חסר באנזימים כמו במקרה של אי סבילות ללקטוז
2. פגיעה בפלורה של המעי עקב שימוש באנטיביוטיקה
3. מצבי לחץ ומתח כמו בתסמונת המעי הרגיש
4. יתר פעילות של בלוטת התריס (היפרתאירודיזם)

 

 

 

שלשול ברפואה הסינית

באופן מטאפורי נאמר במסורת הסינית כי תהליך העיכול התקין תלוי ביכולת "הבישול הפנימי" של אברי העיכול. הקיבה מקבילה לסיר גדול על האש. מזון ונוזלים נכנסים לקיבה ועוברים תהליך של בישול עד למרקם של מרק. האש מתחת לסיר מקבילה למושג הסיני של הטחול/לבלב. יציאות רכות או שלשוליות כמצב כרוני מבטאות חולשה של אש העיכול ושל אברי העיכול האחראיים על פירוק המזון, ספיגתו לזרם הדם והפרשתו אל מחוץ לגוף.

1. שלשול מקור פנימי– אש העיכול חלשה ואינה מצליחה לפרק את המזון. שלשול זה מלווה בשאריות מזון בצואה, תחושה של קור בבטן, כאב בטן מכווץ וחזק. בטיפול יש להקפיד על תזונה מבושלת וחמה, להשתמש במזונות מחממים כגון דגנים קלויים, לחם קלוי, ירקות שורש, תבלינים מחממים ומכווצים כמו אגוז מוסקט, דייסת אורז עם בצל ירוק ועירית, תה ג'ינג'ר. להשתמש במוקסה לחימום הבטן ולשמור על אזור הבטן מכוסה וחם.
2. שלשול מחסר QI של הטחול והקיבה– עומצת העיכול חלשה והמזון כמו "מחליק" החוצה לפני שמספיק להתבשל ולהספג. השלשול יהיה בד"כ ללא ריח חזק, בצבע יחסית בהיר, תורגש עייפות אחרי היציאה. בטיפול נשתמש באורז לבן/מלא, ירקות דלועים, מרק עוף, נשמור על אכילה בכמויות קטנות לעיתים יותר קרובות ובשעות קבועות.
3. שלשול מעודף לחות במעיים: לחות יתר נוצרת בעקבות חולשה של אש העיכול בשילוב צריכה של מזונות בעלי השפעה מלחלחת כגון בננה, בוטנים, שמן, חלב ומוצריו, סוכר ועוד. הלחות מטבעה כבדה וזולגת מטה למעיים, שם היא מפריעה לתהליך העיכול והספיגה של המזון וגורמת לצואה רכה/משחתית לעיתים בתוספת ריר. לחות קרה במעיים היא תוצאה אפשרית של שני המצבים שתוארו מעלה (קור וחולשת QI). בטיפול נשתמש במזונות מייבשים ומניעים שמפזרים את הצטברות הליחה כמו דוחן, כוסמת, אורז בסמטי, גריסים, דלעת, שעועית אזוקי, ג'ינג'ר יבש, כורכום, חליטה של קליפות רימון. לחות שנמצאת זמן רב במעיים יכולה להתחמם ולהפוך ללחות חמה, אז השלשול יקבל גוון יותר כהה, דחיפות בצורך להתפנות, שריפה בפי הטבעת, ריח חריף בצואה. למצב זה נבחר במזונות מייבשים מניעים ומקררים כגון גבעולי סלרי, קולורבי, חסה מבושלת, דלעת, צנון, צנונית, לפת, כרוב, כוסברה, שעועית מאש, חליטה של גרניום.
4. שלשול כתוצאה מתקיעות של מזון וחום במעיים: מצב זה נגרם בעקבות אכילה של כמויות גדולות של מזון, בליעה של המזון ללא לעיסה, אכילה בזמן עבודה ואכילת יתר של מזון כבד, דחוס ושמנוני כגון בשר, סלמון, טונה, ביצים, מיונז, טחינה, גבינות קשות ומאפים שונים. מצב זה מאופיין בנפיחות וגזים לאחר האוכל, גרעפסים, תתכן צרבת, ריצה לשירותים בסמוך לסיום הארוחה, שלשול מסריח וכואב. בטיפול יש לתקן את הרגלי האכילה ולאכול נבטים של אורז, קטניות מונבטות, ירקות מצליבים ושתיה של מיץ צנוניות בכמויות קטנות.

 

 שלשול מנקודת מבט של המקרוביוטיקה

גם במקרה זה יש במקרוביוטיקה אבחנה בין שלשול מסוג Yin ושלשול מסוג Yang.

שלשול מסוג Yin – שלשול בהיר, נוזלי, חסר ריח יחסית, מתון מבחינת חומרת הדחיפות, נגרם בעקבות אכילה של מזונות בעלי השפעה יינית קיצונית: פירות, מיצי פירות, ירקות קיץ, ירקות סולניים, משקאות קלים ושתיה קרה. אכילה של סוכר וגלידה יכולה לגרום לשלשול אקוטי וחזק, מלווה בחום מדיד, עם רמת דחיפות גבוה.

שלשול מסוג Yang: שלשול כהה וכבד , סמיך יחסית, בעל ריח חריף ודחיפות גבוה, נגרם בעקבות אכילת יתר של מזונות מהחי, בעיקר בשר אדום, עוף, ביצים ופירות ים ובעקבות אכילת ארוחות מורכבות ומאוד מגוונות.

 

שלשול בתינוקות

אצל תינוקות וילדים שלשול היא תופעה שכיחה. לשלשולים אקוטיים על רקע נגיפי ניתן להגיש לתינוק:

1. מי בישול של אורז: מבשלים כמות קטנה של אורז לבן בהרבה מים (שלוש כפות אורז בליטר מים), מביאים לרתיחה ומבשלים 5-10 דקות. מסננים את האורז, מצננים ומגישים.
2. מרק גזר: מרק זה עוזר להרגיע את ריריות המעיים. מבשלים שני קילוגרמים גזר בשלושה ליטרים מים למשך חצי שעה, לסנן ולשמור את מי הבישול, לצנן ולהגיש.
3. לילדים גדולים יותר ניתן להכין משקאות בעלי השפעה עפיצה שמכווצת ומיבשת את ריריות העיכול ומפסיקה שלשול.משקה סומק (מרתיחים כפית בכוס מים במשך שלוש דקות ונותנים לילד לשתות פעם אחת ביום) או חליטה של עלי גרניום לימוני.

 

מזון הפלא לטיפול במעי הגס וביציאות – KUZU

קוזו – גרגירים לבנים בעלי אופי עמילני המופקים משורש של צמח מרפא (בסינית: Ge Gen). ניתן להשגה בכל חנויות הטבע. בתרבות הסינית הקוזו משמש כמו קורנפלור, להסמכה ועיבוי של המזון, זיגוג לתבשילי ירקות, הסמכה של לפתנים ולמשקאות טיפוליים. ברפואת הצמחים הסינית הקוזו נחשב חומר קריר, מתקתק ומעט חריף, שמחזק את הקיבה והמעיים. משתמשים בקוזו לטיפול במצבי שלשול אקוטי על רקע זיהומי, לשלשול כרוני על רקע חולשה של צ'י ולמצבי עצירות על רקע של חום, יובש וחוסר דם.

 

משקה קוזו שזיפים לעצירות

משקה לטיפול טבעי בעצירות עם צואה קשה ויבשה. המשקה מורכב מקוזו ושזיפים יבשים. אידאלי לטיפול בעצירות בילדים בשל המתיקות. פשוט ויעיל ברוב המקרים.

מצרכים:

3-4 שזיפים טריים או מיובשים אורגניים

קוזו

2 כוסות מים

אופן ההכנה:

לחתוך לחתיכות 3-4 שזיפים טריים או מיובשים ולהניח בסיר. להוסיף 2 כוסות מים, להביא לרתיחה ולבשל כ-5 דקות. להמיס חצי כפית עד כפית קוזו ברבע כוס מים קרים, להוסיף ללפתן הרותח ולבשל דקה נוספת ולכבות את האש.

 

משקה קרם קוזו לטיפול בשלשול בתינוקות

מצב כרוני של שלשול או יציאות רכות הינם תופעה שכיחה בקרב תינוקות. כאשר לתינוק מראה חיוור, צבעים כהים בעפעפיים התחתונות ומערכת עיכול חלשה על רקע של תזונה "קרה" (תפריט עשיר במזון חי, טרי, קר, פירות, ירקות ומוצרי חלב), משקה קוזו מלוח מחמם ומכווץ את המעי הגס ועוזר להפסיק את השלשולים.

מצרכים:

כפית גרגירי קוזו

2 טיפות רוטב סויה תמרי

אופן ההכנה:

לקלות במחבת יבשה על אש בינונית את הקוזו עד שהוא משחים במקצת. לתת לקוזו להתקרר. להמיס את הקוזו בכוס מים קרים ולערבב היטב. לבשל את מי הקוזו בסיר, על אש בינונית. להביא לרתיחה, להנמיך את האש ולהמשיך לבשל 2-3 דקות תוך כדי ערבוב. להוסיף 2 טיפות רוטב סויה תמרי ולכבות מיד את האש.

במצבי שלשול על רקע זיהומי (וירוס בטן) מומלץ להוסיף רבע כפית ממרח אומבושי לאחר כיבוי האש ולערבב היטב.

הערה: באופן מאוד מפתיע, תינוקות וילדים אוהבים את הטעם המלוח של המשקה, בניגוד לציפיות של הוריהם.

 

חשיבות התזונה בטיפול במעי הגס וביציאות

סדירות היציאות ואיכותן מהוות בסיס לבריאות טובה, איכות חיים ואריכות ימים. כמעט ברור מאליו שלתזונה מתאימה יש חשיבות מכרעת בהשפעתה על תקינות היציאות ולכן כל אדם שסובל מבעיות הקשורות ליציאות, רצוי שיקבל ייעוץ והמלצות לתפריט בהתאמה אישית, על מנת להשיב את האיזון למערכת ולמנוע סיבוכים בעתיד.

 

חלקים ממאמר זה התפרסמו לראשונה בגליון דצמבר 2010 של העיתון "חיים אחרים".

 

אסף פאיט Dip.Ac.CH

asafeit@gmail.com

054-4528202

 

למתכון סלק מבושל לטיפול בעצירות לחצו כאן

למתכון עדשים היג'יקי וטמפה לטיפול בעצירות לחצו כאן

למתכון קנטן (מקפא פירות קיצי) לטיפול בעצירות לחצו כאן