זיהום בתולעי מעיים היא אחת התלונות הנפוצות ביותר בקרב ילדים בעיקר בגילאי הגן ועד גיל 10. בישראל סוג התולעים הנפוץ ביותר הוא של תולעי סיכה. ההדבקה היא פקו-אוראלית, כלומר בליעה של ביצת תולעת דרך מערכת העיכול. ביצי התולעים מיקרוסקופיות, עמידות למשך שבועיים ועשויות להמצא בכל מקום: על משטחים בבית, כיסויי מיטה, מגבות, בגדים, חיות מחמד ואפילו מרחפות עם האבק בחלל הבית. למעשה אין שום אפשרות להגיע לסטרליזציה מלאה. בהתחשב במצב הזה, די מפליא שאין לכולם תולעים כל הזמן…
נתונים כלליים:
- איזור בקיעת הביצים במעי הדק ואזור המחיה של התולעת במעי הגס סמוך לרקטום
- התולעת באורך 2 – 12 מ"מ, צבעה לבן, דקה כחוט תפירה ומתפתלת
- אורך החיים של הזכרים כמה שבועות ושל הנקבות כחודשיים.
- מגיל חודש הנקבות יכולות להטיל ביצים, אז הן יוצאות אל מחוץ לפי הטבעת, שם מתבצעת ההטלה. תולעת בוגרת מסוגלת להטיל כ 13,000 ביצים.
- לאחר ההטלה הנקבה מתה
איך ניתן למנוע הדבקות?
זה די קשה, אך שמירת ציפורניים קצרות, שטיפה וקרצוף ידיים ואצבעות בקפדנות אחרי כל שימוש בשירותים ולפני כל ארוחה יכולים לעזור. מומלצת החלפה של מגבות הידיים לעיתים קרובות. הביצים רגישות לחום ולאור שמש, אז איוורור הבית ופתיחת חלונות מומלצת גם כן.
אז איך זה שאין לכולם תולעים כל הזמן?
הזיהום בתולעי סיכה שכיח אצל ילדים, ואצל מבוגרים הרבה פחות. יש לכך כמה סיבות:
- הסיבה העיקרית היא שמערכות העיכול והחיסון של ילדים חלשות יותר.
- התזונה של ילדים בד"כ יותר מתוקה ודביקה מזו של מבוגרים. מזונות מעודדי הדבקה הם מזונות לא מבושלים, מזונות רטובים חמוצים מתוקים (כמו פירות מסויימים), בשר, קמחים על כל נגזרותיהם, חלב, גבינות ויוגורט, חטיפים וממתקים.
- מבוגרים טובים יותר בלשמור על היגיינה ונמנעים בד"כ מהלכניס את ידיהם לפה סתם כך.
- עוד סיבות שמגדילות הסיכוי לזיהום קשורות באורח חיים שפוגע ומחליש את כושר העיכול: חוסר בפעילות גופנית, שנת יום, אכילת יתר, או אכילה לעיתים קרובות מדי (בטרם הארוחה הקודמת עוכלה) וצירופי מזון קשים לעיכול (למשל לחם, גבינה, יוגורט, סלט, ביצה).
לסיכום, תולעים משגשגות בסביבה לחה, דביקה ומתוקה. אקלים זה הינו תוצאה של תזונה בעלת איכויות דומות, הרגלי אכילה שגויים וכושר עיכול חלש.
סימנים להדבקה:
הכי טוב מראה עיניים. אבל לא תמיד ניתן לזהות את התולעים בעזרת פנס בשעה 3:00 בלילה..
סימפטומים אפשריים הם: חולשה, ירידה מסויימת במשקל, תאבון מוגבר, גוון פנים צהבהב או חיוור, נקודות כחלחלות או סגלגלות בלבן של העין, עיגולי מטבעות לבנים בעור הפנים, גרד בפי הטבעת בעיקר בערב או בלילה, חיטוט באף, שינה מופרעת, חריקת שיניים בזמן שינה, משיכה למזון מתוק, מזון יבש, אורז לא מבושל, אדמה (בילדים), פחם/מזון שרוף.
הטיפול המערבי – וורמוקס
קוטל התולעים הנפוץ לשימוש נקרא mebendazol. התרופה המסחרית וורמוקס. זהו חומר הדברה חזק, אך נחשב בטוח לשימוש. מכיון שהחומר קוטל רק תולעים בוגרות, נוטלים את התרופה בשני סבבים, בהפרש של 10-14 ימים.
היתרון בוורמוקס שההשפעה מיידית. החסרון המהותי הוא שהפתרון הקל אינו מעודד טיפול בשורש הבעיה – בדיקה ושינוי של התזונה והרגלי האכילה וההגיינה. שימוש חוזר ונשנה בוורמוקס אינו מומלץ בגלל עוצמת חומר ההדברה וגם בגלל פיתוח עמידות של התולעים לטיפול.
הטיפול ברפואה מסורתית
לילדים עם עיכול חלש וסימני ליחה נא לקרוא את המאמר טיפול בלחות וליחה בקרב ילדים באמצעות תזונה.
מעבר לכך אפרט על טיפולים, מזונות ותרופות סבתא בעלי השפעה ידועה כנוגדי תולעים:
- חוקן מי שום: לטחון 2-3 שיני שום במים פושרים ולהכניס פנימה עם חוקן בקבוק לחיץ דרך פי הטבעת.
- אפשר להשתמש במיצוי של שום או בשמן עם שום, לפתוח את האנוס ולטפטף מהמיצוי פנימה.
- למבוגרים: אכילת 4 חצאי שום ביום בליווי עלי כרוב טרי.
- לילדים: מרק שום או לחם שום, טיפות שום לבליעה.
- למבוגרים: לעיסה של אורז מלא לא מבושל לארוחת בוקר, ללעוס היטב בין שליש לרבע כוס של אורז מלא לא מבושל עד לרמה של נוזל. לא לאכול כשלוש שעות לאחר מכן. לבעלי שיניים חלשות ניתן לטחון גס את האורז במטחנת קפה ולהשרות במים למשך לילה, בבוקר לסנן את המים וללעוס את האורז היטב.
- זרעי דלעת – אכילה של חופן קטן של זרעי דלעת לא מבושלים (למיטבי לסת עם הקליפה הלבנה) על קיבה ריקה, בין הארוחות, בשילוב עם שן שום טריה. אפשרות קלה יותר לילדים קטנים לקלות ולטחון את הזרעים הירוקים ולפזר באוכל כל יום לאורך כל היום.
- שעתיים אחרי ארוחה אחרונה או לפני השינה – מרתח מענף של שיבה.
- קליפה של מלפפון ירוק.
- ירקות שורש על קליפתם, גזר, דלעת, קישוא וזרעיו, סלק, כרוב, כרישה, בצל, צנונית.
- תבלינים – קינמון, ציפורן, פלפל חריף, מרווה, ג'ינג'ר, תימין, חזרת
- דגנים מלאים וקטניות.
- שיפור הפלורה במעיים על ידי ירקות כבושים או תוסף תזונה פרוביוטי.
- לעיסה רבה והימנעות מאכילת יתר.
- אומבושי – כשזיף או כממרח.
- למבוגרים: כפית חומץ תפוחים מדוללת במים לפני כל ארוחה להמרצת העיכול.
- 15 טיפות GSE בחצי כוס שלוש פעמים ביום.
- למבוגרים: שמן אורגנו. לשמן נקי לשתות טיפה אחת בדיוק, מדוללת בכוס מים או בחצי כפית שמן פשתן/זית. מדולל בשמן יותר מתאים לילדים ואנשים רגישים.
הטיפול בצמחי מרפא:
הטיפול בצמחים יחסית איטי לעומת התרופה וורמוקס, אך הרבה יותר בטוח. בניגוד לתרופה, לצמחים פעולה של חיסול התולעים וגם של חיזוק העיכול ועל כן יתרונם הגדול. לרוב לצמחים שנוגדים תולעים טעם חמוץ (משתק את התולעים), חריף (הורג את התולעים) או מר (מסלק את התולעים), ובעלי השפעה מפחיתה, כלומר עשויים לגרום לירידה במשקל ופגיעה מסויימת בחיוניות.
השימוש בצמחים דורש אבחנה והתאמה אישית. לילד החזק אפשר לעשות טיפול מפחית חזק יותר – תפריט יותר חריף ומר, מינון גבוה של צמחים.
לילד החלש והרגיש צריך טיפול יותר עדין – מינון נמוך של הצמחים כדי לא לפגוע בחיוניות הילד בזמן שמנסים לפגוע בתולעים.
פורמולות איור ודיות: וידנגאדי לוהא, פונרנבה מנדור, קאנקאיינה ארשאס.
פורמולה סינית – Wu Mei Wan
לסיכום
בלתי אפשרי למנוע חשיפה לביצי תולעים, אך בהחלט אפשר למנוע הדבקה והתפתחות של תולעים. מי שנדבק בתולעים זה סימן שהוא דביק מדי מבפנים. הטיפול היסודי הוא לשנות את האקלים הפנימי בתוך הגוף מלח, דביק ורטוב, לאקלים יבש ולא דביק.
.אסף פאיט
