דייסה כמותג עולמי
מאז החל ביות דגני הבר בעולם, לפני כ-10,000 שנה, התפתחה מסורת עולמית של הכנת דייסות המבוססות על דגנים. הדייסה הינה תבשיל פשוט הנאכל לרוב לארוחת בוקר. בשעות הבוקר האנרגיה של הגוף מרוכזת במערכת העיכול והקיבה מוכנה לקלוט מזון ראשון לאחר צום הלילה. ברפואה הסינית הקיבה נקראת "ים הדגנים והנוזלים". דייסה משקפת בצורה מדוייקת את התיאור הסיני לקיבה ואת תפקידה בתור כלי קיבול לדגנים מבושלים. הבישול הארוך יחסית של הדגנים עד ריכוכם משפר את יכולת הפירוק של הדגן בקיבה ואת ספיגתו במעיים. הפחמימות המורכבות שבדגנים מספקות כוח להתחיל את היום ותורמות לערנות ולריכוז. הדגנים הרכים מרפדים את ריריות הקיבה ושומרים על שלמותה, הסיבים שבדגן מניעים את הפריסטלטיקה במערכת העיכול, תורמים להתפתחות פלורת מעיים תקינה, לסדירות ביציאות ולנקיון של המעיים.
בארצות שונות בעולם נהוג להשתמש בדגנים שונים להכנת דייסה, באופן טבעי כל עם השתמש בדגנים שצמחו באזורו והתאימו לאקלים המקומי. במדינות צפון אירופה הדגן העיקרי להכנת דייסה הוא שבולת שועל, במזרח אסיה – אורז, בדרום ארצות הברית, מכסיקו, רומניה ואיטליה – תירס, במזרח התיכון – חיטה, ברוסיה ובקווקז – כוסמת, במרכז אמריקה – קינואה, באפריקה – דוחן.
כיצד מכינים דייסה?
להכנת הדייסה בוחרים דגן אחד או שני דגנים, בדרך כלל שוטפים את הדגנים במים ושמים בסיר. מוסיפים על כוס אחת של דגנים 3-8 כוסות מים, פחות מים ליצירת דייסה מוצקה וסמיכה, יותר מים ליצירת דייסה נוזלית ודלילה. ניתן להוסיף לסיר הדייסה ירקות מגוררים לבישול עם הדגנים, או ירקות שבושלו בטכניקה אחרת ומוסיפים אותם לדייסת הדגנים אחרי שהדייסה מוכנה. הירקות והדגנים, כמו בני זוג, מאזנים אחד את השני. רוב הדגנים בעלי השפעה חומצית על הדם ואילו הירקות בעלי השפעה בסיסית. מדליקים את האש ומביאים את המים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים בין 30 דקות ללילה שלם.
דייסה – למי זה מתאים?
בישול דגנים לאורך זמן יוצר השפעה כללית מחממת ומלחלחת, אולם ניתן לשלוט בהשפעה של הדייסה על ידי בחירת הדגנים והתוספות המרכיבים אותה:
- לאנשים הסובלים מעודףקור ויובשנבחר מתוך האפשרויות הבאות: אורז מלא עגול, אורז מתוק, שבולת שועל, אמרנט, בטטה, גזר, סלק, שמן שומשום, שומשום שחור, גהי, קינמון, הל, ג'ינג'ר, קימל. הבישול של הדייסה ארוך יותר והמרקם נוזלי יותר.
- לאנשים הסובלים מעודףקור ולחות: כוסמת, דוחן, אורז מלא ארוך, שיפון, שורש פטרוזיליה, גזר, דלעת, צנון דייקון, שמן זרעי חרדל, זרעי דלעת, פלפל לבן, כורכום, פיפלי, זרעי חרדל, ציפורן, חילבה, אגוז מוסקט. את הדגנים קולים בתחתית הסיר על יבש ללא שמן או מים, אחרי הקליה מבשלים. מרקם הדייסה מוצק יותר.
- לאנשים הסובלים מעודףחום ולחות: גריסים, דוחן, קינואה, דלעת, כרוב, צנונית, סלרי, חסה, כוסברה, פטריות, אספרגוס, ברוקולי, שמן חמניה, זרעי פשתן, זרעי כוסברה, זרעי שומר, כורכום, כמון, סומק. הדגנים מושרים או מונבטים לפני תחילת הבישול, את הירקות ניתן להכין בנפרד מהדייסה מאודים או מבושלים במעט מים לזמן קצר, על מנת לשמור על פריכות הירקות. אנשים שסובלים מחום ולחות לעיתים ירתעו מאכילת דייסה בגלל האופי הבסיסי החם והלח של דייסה.
- לאנשים הסובלים מעודףחום ויובש: חיטה, בורגול, כוסמין, קוואקר, קישוא, סלק, מנגולד, תרד, אפונה סינית, תירס קוביות טופו, שמן זית, גהי, נבט חיטה, זרעי שומר, זרעי פשתן. הדגנים מושרים לפני הבישול, מרקם הדייסה יותר נוזלי.
ההמלצות המתוארות מעלה הינן כלליות. ליצירת דייסה בעלת אפקט טיפולי ממוקד, יש צורך באבחנה מדוייקת הניתנת על ידי מטפל. המטפל ימליץ על הדגנים המתאימים ביותר, אופן עיבודם ובישולם, על התוספות המתאימות מבחינת ירקות, שמנים, תבלינים, קטניות, אצות, פירות, צמחי מרפא ואת הטעמים הרצויים עבור המטופל, לקבלת דייסה שתתאים לצרכים הבריאותיים של המטופל.
לדוגמה, אשה בת 52, בגיל המעבר, המתלוננת על גלי חום, הזעות, יובש בריריות וחוסר שקט נפשי. האבחנה הסינית במקרה זה היא של חום ויובש. הדייסה שתתאים לאשה זו צריכה להיות נוזלית יחסית ובבישול קצר. ניתן להשתמש בחיטה מלאה אחרי השריה של לילה במים, נבשל את החיטה עם בטטה, סלק וטופו מגוררים ותוספת שומנית של גהי. לקערה האישית נוסיף זרעי שומר טחונים.
לבריאות!
