גהי טהור (חמאה מזוככת) עשוי מ- 100% השומן של החלב. הגהי משמש כמזון וגם כתרופה. לגהי שהוכן כראוי אין תאריך תפוגה והוא משתבח עם השנים. בספרות האיור-ודית נטען כי גהי בן 100 שנה יכול לרפא כל מחלה!
עלמנת להכין גהי, יש לזכך את החמאה, כלומר להפריד בין השומנים והחלבונים של החמאה.
ניתן להשתמש בגהי כמו בשמן צמחי או בחמאה: לבישול, טיגון, אפיה, מריחה וגם לשימוש חיצוני כמו בטיפול בכוויה. גהי אינו מתחמצן בקלות ולכן עמיד בטמפרטורות גבוהות. מכיון שאין בגהי לקטוז (סוכר החלב) וקזאין (חלבון החלב), הוא מתאים גם לרגישים למוצרי חלב.
לגהי, בניגוד לשמן צמחי, יש איכות מקררת עדינה, ולכן מתאים מאוד לשימוש בקיץ ולטיפוסי פיתה. גהי מתאים בהחלט גם לטיפוסי ואטה ובאופן עקרוני פחות מוצלח לטיפוסי כאפה.
הגהי נחשב טוב לחיזוק הויטליות של הגוף, מחזק את כושר העיכול (Agni), מזין את הרקמות, טוב לנפש ולמחשבה צלולה.
מתי לא להשתמש בגהי:
מחלות כאפה, מצבי ליחה (Ama), אלכוהוליזם, בזמן חום מדיד, כשהעיכול קר וחלש מאוד.
סוגים שונים של גהי:
גהי של באפלו – איכות יותר מזינה וכבדה.
גהי עיזים – יותר קל ומחזק עיכול.
גהי בקר – הנפוץ ביותר לשימוש.
מצרכים להכנת 500 גרם גהי:
600 גרם חמאה איכותית, לא מלוחה.
אופן ההכנה:
- מניחים את החמאה בסיר עם תחתית עבה
- מחממים באש בינונית – קטנה
- לאחר שהחמאה נמסה, מבחינים בהיווצרות של קצף על פני החמאה ובשקיעה של מוצקים לתחתית הסיר.
- כשהנוזל בסיר הופך צלול זהוב ומופיע ריח אופנייני לפופקורן, בודקים אם הגהי מוכן.
- טובלים בגהי נייר סופג מגולגל לצורת פתיל. מדליקים את הפתיל, אם יש רעש של פצפוצים – לא מוכן. אם נשרף בשקט – מוכן. לחזור על תהליך זה מספר פעמים לפי הצורך עד שמוכן.
- מורידים מהאש ונותנים לגהי להתקרר מעט
- מוזגים את תכולת הסיר דרך בד כותנה לתוך צנצנת זכוכית נקיה ויבשה. הקצף ומשקעי החלבון יישארו בבד, השומן יעבור דרך הבד לתוך הצנצנת.
- את הגהי שומרים מחוץ למקרר והוא אינו מתקלקל בהנחה שההפרדה מן החלבון היתה מוצלחת.
- בשימוש יש להקפיד על נקיון הכפית שמכניסים לצנצנת.
