הטעמים באיור ודה
באיור ודה מופיעים שישה טעמים, לכל טעם איכויות שונות ומכלול של השפעות על הגוף והנפש. הטעמים משפיעים על שלושת הדושות, על רקמות הגוף (Dathus), על כושר העיכול (Agni), על קצב חילוף החומרים, על היציאות (Koshta) ועל התודעה (Manas).
הטעם המתוק – מדהור (Madhur)
מתאים לגוף, מבחינה כמותית מגביר, מזין ובונה את כל רקמות הגוף. מבחינה איכותית יפחית ויפגע בשלד, בעצמות, בשיניים ובציפורניים. מרגיע ואטה ופיטה, טוב לחושים, נותן כוח, מפחית צמא וחום, מיטיב עם העור, השיער, הגרון. מעלה במשקל, משפר יציבות, טוב להחלמת פצעים, טוב למצבי שחיקה, נעים להריח ולטעום, טוב למצבים של עלפון, אהוב על דבורים ונמלים, הוא קר, שומני וכבד.
צריכת יתר של הטעם המתוק תגרום לעודף קאפה, עודף משקל, רפיון, עצלות, שנת יתר, כבדות, חוסר תאבון, קשיי נשימה, מחלות ליחה, נוקשות במעיים, הקאה, חיפויים (כלי דם, גרון, עיניים).
הטעם הכי מגביר ומזין – לטוב ולרע
הטעם החמוץ – אמלה (Amla)
נותן חשק לאכול, מדליק את אש העיכול, מרטיב ומעכל את המזון, מזין, מעיר את התודעה ואת החושים, נותן כוח, מניע את המעיים כלפי מטה וטוב לבחילה ולהוצאת גזים, טוב ללב, הוא חם, שומני וקל.
צריכת יתר של הטעם החמוץ תגרום לרגישות בשיניים, צמא, צמרמורת, עודף של רטיבות ונוזליות בגוף, עודף חום, פוגע בדם, רפיון, נפיחויות למיניהן אצל מי שחלש, גירוי של פצעים ושברים באופן שלילי, תחושת בעירה במקומות שונים בגוף.
טעם הכי מגביר פיטה, טוב מאוד לעיכול ולהניע כלפי מטה.
הטעם המלוח – לאבאנה (Lavana)
מדליק את העיכול, מעכל, מכייח (מוציא ליחה מהגוף), שובר התקשויות, מגרה, משלשל, מרפה, מביא דברים מהר למקומות קטנים (מעודן ובעל חדירות טובה, מוליך חומרים אחרים), מפחית ואטה, מפחית נוקשות ודחיסות, מנקה את ערוצי הגוף, מרכך, משפר את טעם המזון, כבד (לא מאוד), שומני וחם. יותר דומה בתכונותיו לפיטה.
צריכת יתר של הטעם המלוח תגרום להגברה של פיטה ופגיעה בדם (למשל למחלת גאוט), צמא, עלפון, חום, מחלות עור באופן כללי, להדליק מקום מודלק, פגיעה בשיניים, פגיעה באון מיני, פגיעה בחושים, קמטים, שיער אפור, הקרחה, מחלות דימום, צרבת.
הטעם החריף – קאטו (Katu)
מחזק את העיכול, מעכל, משפר ספיגת מזון, גורם להפרשות (זיעה, ריר), מעיר את החושים, טוב למחלות ליחה, לטיפול בגידולים, בנפיחויות, בערוצים חסומים, לטיפול בגרד, נוגד פרזיטים, מפחית קאפה, קל, חם ויבש.
צריכת יתר של הטעם החריף תגרום לפגיעה באון המיני, בלבול נפשי, שחיקה של הרקמות, אובדן כוח, גורמת לבעיות ואטה (עודף יובש ופגיעה בחוסן), עקמת, סחרחורת, חום, תחושת בעירה, סימפטומים של תנועה יתרה (כמו רעידות), כאב חד.
הטעם המר – טיקטה (Tikta)
למרות שאינו מזין, הטעם המר יכול להתאים במצבי חוסר הזנה (על רקע עיכול חלש) כי מדליק את העיכול. נוגדן הכי טוב לרעלים ופרזיטים, מפחית תחושת בעירה, גירוד, מחלות עור, מביא למוצקות של השרירים והעור, מפחית חום, מטהר חלב אם, סופג עודף של רטיבות בגוף, מפחית שומן, מפחית את כל הרקמות בגוף, מפחית פיטה וקאפה. דומה בתכונותיו לואטה, יבש, קר וקל. הטעם הכי מפחית ומנקה.
צריכת יתר של הטעם המר תגרום לשחיקה של רקמות הגוף, פגיעה בכוח ובחוסן, בלבול מנטלי, סחרחורת, מחלות ואטה.
הטעם המכווץ/עפיץ – קאשאיה (Kashaya)
מאט או עוצר תנועה באופן כללי, מאחה הכי טוב (שברים, קרעים, רקמות), גורם להחלמה של פצעים, מכווץ, מאוד מגביר טונוס שריר, סופג רטיבות ומפחית הפרשות מכל סוג שהוא, מפחית קאפה ופיטה, קר, כבד ויבש.
צריכת יתר של הטעם העפיץ גורמת ליובש, כיווץ בלב, נפיחות במעיים, קושי בדיבור, איטיות או חסימה בערוצי הגוף, אימפוטנציה, שחיקה ונוקשות, מחלות ואטה.
סיווג טעמים בסדר יורד, לפי איכויות ראשיות:
הטעם הכי שומני: מתוק – חמוץ – מלוח – מר – חריף – עפיץ
הטעם הכי יבש: עפיץ – חריף – מר – מלוח – חמוץ – מתוק
הטעם הכי מקרר: מתוק – עפיץ – מר – חריף – חמוץ – מלוח
הטעם הכי מחמם: מלוח – חמוץ – חריף – מר – עפיץ – מתוק
הטעם הכי כבד: מתוק – עפיץ – מלוח – חמוץ – חריף – מר
הטעם הכי קל: מר – חריף – חמוץ – מלוח – עפיץ – מתוק
סדר השימוש בטעמים כשמטפלים בדושות:
במצב של ואטה מוגברת:
- מלוח
- חמוץ
- מתוק
- חריף
- עפיץ
במצב של פיטה מוגברת:
- מר
- מתוק
- עפיץ
במצב של קאפה מוגברת:
- חריף
- מר
- עפיץ
- חמוץ
