מעבר מהנקה או תוסף מזון לתינוק למזון מוצק

הדבר החשוב ביותר לעניין הזנת התינוק שלכם הוא להתחשב בצרכים הייחודיים שלו. ההמלצות של משרד הבריאות להזנת תינוקות מבוססות על סטטיסטיקה ומחקרים שנעשו במדינות רחוקות מכאן. ההמלצות והטיפול על פי רפואות מסורתיות מבוססות על נסיבות סובייקטיביות ועל מצבו האישי של כל תינוק. חשוב מאוד שהתינוק שלכם לא ייפגע תוך כדי הניסיון החיובי של ההורים לעמוד בהמלצות של משרד הבריאות.

ישנם תינוקות שנולדים עם מערכת עיכול יותר בשלה ומסוגלים להתמודד עם טעימות של מגוון גדול של מזונות מוצקים כבר בגיל 4 חודשים ולא יראו כלל סימנים של מצוקה. לעומת זאת תינוקות רבים עדיין אינם מוכנים בגיל 4 ואפילו 6 חודשים לטעימות של תפריט מגוון הכולל פריטים קשים לעיכול כדוגמת בוטנים, שומשום, או בשרים מסוגים שונים ובחשיפה אליהם יפתחו סימפטומים של כאבי בטן, שלשול או עצירות, גזים, חוסר מנוחה, לחות וליחה במערכת הנשימה (נזלת, שיעול), פריחה בעור ולעיתים אף חום מדיד ודלקות שונות.

על מנת לקבוע מתי כדאי להתחיל בטעימות, שימו לב להתנהגות התינוק שלכם בזמן שאתם אוכלים. אם התינוק מראה התעניינות והתלהבות מהאוכל שלכם, זה סימן טוב עבורכם שאפשר בזהירות לתת לו לטעום מזון מוצק. הפעילו שיקול דעת.

הורים שמייחסים לתזונת התינוק משמעות רבה ומעוניינים ליצור הרגלי תזונה נכונים, למנוע מחלות ולתמוך בתהליך הגדילה יכולים להיות בטוחים שתזונה מבושלת כפי שהצעתי תתתמוך בתהליך ההבשלה ההדרגתי של מערכת העיכול ומצד שני תשמור על התינוק מפני נזקים רציניים שאוכל בכמות ובאיכות לא רצויה יכול לגרום.
תזמון התחלת הטעימות – סימנים:

  • לפי זמן בקיעת השיניים
  • לפי זמן שאפשר לשבת
  • לפי התענינות במזון
  • לפי יכולת בליעה

 

הנחיות כלליות:

  • ארוחות מבושלות
  • מזון טחון או מרוסק
  • מזון במרקם לח – דייסה או מרק סמיך
  • מוגש בטמ"פ גוף התינוק
  • בשלב ראשון ארוחות פשוטות – ללא צירופים מסובכים
  • להציג כל מזון חדש בנפרד בפעם הראשונה לפחות
  • טעמים מתונים, נייטרלים, מתוק עדין, ללא תיבול חזק, להמעיט במלח
  • בכל תבשיל להוסיף משהו שומני – חשוב לבניית תאי עצב

 

הטעויות הנפוצות:

  • שילוב של מזון מוצק מוקדם מדי בתהליך התפתחותו של התינוק
  • שילוב של יותר מדי מזונות שונים בזמן קצר
  • שימוש במזונות לא מתאימים

 

מזון ראשון:

  • דייסת אורז לבן/שבולת שועל/סולת בבישול יחסית ארוך
  • קל לעיכול
  • אינו מתוק מדי כך שאינו יוצר התמכרות לטעם המתוק
  • אינו עשיר מדי כך נמנעת היווצרות של תקיעות מזון בקיבה
  • תוספת קטנה של המתקה אפשרית – סילאן, מולסה, מייפל, לתת אורז
  • במצב של עצירות להימנע מאורז

 

מה בהמשך?

  • ירקות בבישול של מינימום 20 דקות
  • ירקות כתומים – גזר, דלעת, דלורית, בטטה
  • פעם בכמה ימים ירק חדש

 

מזון מהחי

  • ביצה – רכה, מקושקשת רכה, אלומה
  • בהמשך עוף מבושל היטב, במרק

 

עוד ירקות

  • ירקות מגוונים – קישוא, בצל, כרישה, שורש סלרי, שורש פטרוזיליה, סלק, תפוח אדמה

 

דגנים נוספים בהמשך מגיל שנה או שנתיים לפחות

  • עד גיל שנה לפחות, יותר בטוח להגיש לתינוק דגנים מלוטשים, לבנים. זה יותר קל לעיכול
  • חיטה ומוצריה – לחם, פסטה, מעודדת צמיחה ועליה במשקל, אפשר להשתמש במוצרי חיטה מלאה וכוסמין
  • קינואה ואמרנט נותנים הזנה של חלבון ושומן אך לא יוצרים אנרגיה של גדילה ויחסית קשים יותר לעיכול
  • אורז מלא – בשביל לבנות חוסן, לתינוקות מתקדמים מבחינת כושר עיכול.
  • דוחן – במצבי מחלה מייבש לחות וליחה
  • גריסים – מייבשים למצבי ליחה
  • קמח תירס – פולנטה, ממליגה, כבסיס לדייסה בעונת הקיץ מגיל שנה

 

חלב ומוצריו

  • עוזרים לבנות את הגוף
  • מתאים יותר לילדים רזים ויבשים
  • לא מתאימים לעיכול חלש וקר ובמצבי ליחה בולטים
  • רשמית מגיל 9 חודשים, עיתוי יותר מתאים כמפסיקים להניק או מפסיקים תמ"ל.
  • בטעם טבעי, ללא תוספות של פירות וכדומה.
  • עדיף אורגני
  • חלב מבושל בדייסות
  • יוגורט עם אוכל חם
  • מעט גבינה למריחה על לחם

 

קטניות

  • מגיל שנה בממוצע. התינוק בעל העיכול החזק יכול קודם, התינוק בעל העיכול החלש יכול גם הרבה יותר מאוחר, לפעמים רק מגיל 7-8 אם בכלל. מהקל לכבד:
  • עדשים כתומות או שעועית מאש.
  • עדשים שחורות/ירקות
  • אזוקי
  • שעועית מכל הסוגים
  • חומוס

 

שמנים

  • 60% ממשקל המוח מבוסס על שומן!
  • שמן זית בכבישה קרה
  • שמן שומשום בהיר בכבישה קרה
  • טחינה ושקדיה
  • אבוקדו
  • חמאה, גהי
  • שמן קוקוס.
  • זרעי דלעת (קלוי וטחון)
  • יותר מדי שמן בתזונה יכול לגרום לפריחה בעור ואפילו לחום, יכול גם לגרום לשלשול או לצואה ירוקה

 

פירות

  • עד גיל שנה (בממוצע) כדאי לבשל את הפירות: תפוח, אגס
  • אח"כ אפשר להציע בקיץ את פירות העונה: אפרסק, שזיף, מנגו, פפאיה וכדומה
  • בחורף – פירות הדר, תותים, לא מומלצים אם הילד במצב ליחתי (נזלת, שיעול)
  • פירות יבשים – צימוקים, תמרים, משמש, שזיף, פירות יער כהים, רצוי להוסיף לבישולים
  • פלח אבטיח/מלון בשיא הקיץ

 

משקאות

  • מים לא קרים
  • חליטות של קינמון, הל, ג'ינג'ר, קמומיל, תה פירות
  • זעתר, מרווה, טימין, למון גראס, לואיזה, זוטא לבנה
  • מעל גיל שנה מיץ תפוחים או אגסים לא קר

 

המלצות כלליות

  • חוץ מסוכר וממתקים, פירות ואולי אגוזים, ללכת עם האינטואיציה של הילד לגבי מה הוא מבקש לאכול
  • ההורים אחראים על האיכות, הילד על הכמות. לא להילחם על כך שהתינוק יאכל משהו. אם התינוק נמנע מאכילה יש לכך סיבה טובה שרצוי לברר מה היא
  • ילד נוטה לאכול מה שההורים אוכלים בבית
  • לחנך ללעיסה
  • לא להרבות במוצרי חלב כמו שממליצים בפרסומות
  • זהירות מכמויות גדולות של טחינה וחמאת אגוזים (שקדיה)
  • מזון טרי מתאים לקיץ. מזון טרי פחות מתאים בערב, יותר לצהריים

 

המסר העיקרי לתזונת המשפחה

  • בריאות מערכת העיכול מהווה את הבסיס לבריאות של כל המשפחה.
  • בשביל לחזק או לשמור על העיכול, רוב האוכל צריך להיות מבושל וחם.
  • הקניית הרגלי אכילה לילדים מצליחה רק דרך ההורים.
  • חזרה למטבח מייצגת בניה של משפחה חזקה – דרך לבנות את הבטחון, האישיות והיציבות של הילד.
  • אוכל תוצרת בית – אוכל איכותי בונה ילדים איכותיים.
  • מזון טיפולי – השאלה הנשאלת היא לא מה מבשלים אלא עבור מי מבשלים!
  • דוגמה אישית – הבישול יכול להיות דרך של חיבור ועשיה משותפת שתורם לבריאות בני המשפחה.
  • הבישול בבית משפיע על החינוך לערכים סביבתיים, חברתיים, מסורת משפחתית.
  • זמן איכות לבילוי עם הילדים.