הרגלי תזונה בילדים

היחס למזון ולהרגלי אכילה בריאים לא פחות חשוב, ויש שיגידו שאף יותר חשוב, מהאוכל עצמו. מערכת היחסים שלנו עם מזון מתחילה להתפתח מרגע הלידה ומתעצבת בעיקר בהשפעת ההורים והרגלי האכילה מבית. השאיפה הטבעית של כל הורה היא שילדיו יאכלו בצורה מסודרת, מגוונת ומאוזנת. כיצד ניתן להנחיל לילדינו גישה בריאה למזון?

 

בחזרה למטבח!

תנאי בסיסי הוא שהקניית הרגלי אכילה בריאים לילדים מצליחה רק דרך דוגמה אישית של ההורים. אי אפשר לצפות מילד שיאכל מזון בריא או שלא ינשנש חטיפים מול הטלויזיה, מבלי שיראה את הוריו עושים זאת. גישה בריאה למזון וילדות בריאה ואיכותית אפשר להשיג רק ממזון איכותי, ומזון איכותי באמת ניתן להשיג רק בבית, כלומר מומלץ שרוב האוכל יהיה תוצרת בית. החזרה למטבח מובילה לבניה של משפחה מלוכדת, ותורמת לתחושת הבטחון העצמי והיציבות של הילדים. בילוי זמן איכות עם הילדים לא חייב להיות כרוך באכילת פאסט פוד, אפשרות טובה נוספת היא בישול יחדיו של אוכל ביתי, טעים ומזין. מומלץ לחנך להשתתפות ועזרה של הילדים בבישול, ניהול, ארגון וניקוי של משק הבית ובפרט של המטבח. ההורים צריכים להוות דוגמה אישית שהבישול זה לא עונש אלא זמן של יצירתיות והנאה. הבישול יכול לשמש דרך לחיבור ועשיה משותפת של בני הבית התורמת גם לבריאות בני המשפחה.

 

לבשל עם מחשבה

לתפריט היומי יש השפעה עצומה על הבריאות שלנו, בטווח הקצר והארוך. לכן למעשה, המבשל שולט במידה לא מבוטלת על בריאות בני הבית. ניתן להשתמש במטבח לריפוי, כשהמחשבה המובילה היא לא "מה מבשלים היום?" אלא "עבור מי מבשלים היום!". יש אפשרות לתכנן את סוג המזון בארוחה ואופן הכנתו כך שיתאים לצרכים של בן הבית החלש ביותר או של כל אחד אחר מבני המשפחה. למשל, לילד הסובל מקור, חולשה ועייפות נגיש מרק עוף עם ירקות שורש, לילדה הסובלת מחוסר ריכוז נגיש אורז מלא ועדשים, לילד רגזן וכעסן המתלונן שחם לו נגיש סלט ירוק על מצע של קינואה וכן הלאה…

בישול עם מחשבה יכול להשפיע גם על צריכה נכונה, שתדגיש את חשיבות האיכות על פני הכמות. באמצעות בישול מושכל ניתן לחנך לערכים סביביתיים וחברתיים, לחלוק כבוד להורים, למסורת ולמורשת של הבישול שעוברת מדור לדור במשפחה, לחזור לחיי משפחה צנועים וחמים, לחזור למסורת של משפחה שמבשלת ביחד.

 

להודות על המזון

תופעה מצערת מאוד עבור ההורים היא כאשר הילדים מתלוננים על על כך שהמזון אינו לטעמם, וזאת למרות כמויות האנרגיה האדירות שההורים משקיעים סביב המזון, בזמן, כסף, תשומת לב ועבודה. כדי לפתח בילדים הערכה כלפי המזון שמוגש לשולחן, חשוב לערב את הילדים בבישול והכנת הארוחה, עריכת השולחן וסידור המטבח לאחר מכן. זה כמעט יבטיח שהם גם יאכלו את האוכל. רצוי להסביר לילדים איזו זכות גדולה נפלה בחלקם שהם אינם רעבים ללחם, ולפתוח כל ארוחה בתפילת הודיה על המזון.

 

סביב שולחן האוכל

ארוחה משותפת של כל בני המשפחה היא מעמד חשוב במיוחד. זהו זמן איכות שבו יש להורים הזדמנות לבלות ולשוחח עם הילדים וגם "להרגיש" אותם. הארוחה זמן מאוד חשוב להתקרבות בין בני הבית, כך שראוי להקפיד על מינימום של ארוחה משותפת אחת ביום!

חשוב מאוד לבריאות, שהזמן סביב השולחן יתנהל באוירה חיובית ומפרגנת. מגיל מסויים, התפריט צריך להיות אחיד לכל הסועדים. אין דבר כזה "מנת ילדים". אם רוצים שהילדים יאכלו מזון חדש, צריך לאכול זאת בעצמנו לידם מספר פעמים עד שיבקשו לטעום. צריך לעיתים להציג מזון חדש 10 פעמים לפני שינסו ויודו שזה טעים. ילדים אוכלים עם העיניים, כך שכדאי להגיש להם את האוכל באופן אסטתי ואף יצירתי.

 

מפה לאוזן

ילדים מטבעם הם קשובים, סקרנים, הגיוניים, מפתיעים ביכולת ההבנה וההסקה שלהם ובאופן כללי רוצים להרגיש טוב ולהיות בריאים וחיוניים. כשמעודדים את הילד לאכול או להמנע ממזון מסויים, לפתור אותו בהסבר "כי זה בריא בשבילך" או "כי זה לא בריא" לא מספק את האינטלקט המבעבע של הילדים. לעומת זאת, דו שיח מפורט יותר, שמדבר להגיון של הילד, יכול לשבות גם את לבם ודמיונם של הקטנים ולשכנע אותם להמנע ממזון מזיק ולאכול מזון בריא ברצון ובשמחה ללא התנגדויות וויכוחים. הסוד לפיתוח גישה בריאה למזון היא תקשורת בעלת אופי חיובי שמשאירה מקום לדו שיח.

 

אוכל, תמריצים וביצועים

כדי להשיג שיתוף פעולה עם הילדים בבחירת המזונות בתפריט, ניתן לברר מה חשוב לילד ולחבר אותו לאיך האוכל משפיע עליו ועל הביצועים שלו בתחום האהוב עליו. למשל ילדים שמתאמנים בספורט או בכלי נגינה כלשהו, אפשר להסביר להם שסוכרים לבנים גורמים לחוסר ריכוז ופגיעה בביצועים, לעומת פחמימות מורכבות שתורמות לריכוז וערנות לאורך זמן. ניתן גם למצוא מודל בריא לחיקוי שהילד מעריץ – סלבריטאי, ספורטאי, מוזיקאי, שידוע בגישתו הבריאה לאורח חיים ותזונה. נסו להשתמש בשמות מגרים שעשויים לגרום לילדים התעניינות במזון כמו "דייסת כוחות על", "מרק אבירים", "סלט נסיכות"…

קחו את הילדים לסופר לקניות ותנו להם לבחור חלק מהמוצרים, או לפחות מוצר אחד שהוא לבחירתם הבלעדית ללא ויכוחים! מה שהם רוצים. להדגיש בפניהם כמה המבחר שמותר גדול ולא להדגיש את האיסורים.

כל מה שנותנים לילד לאכול, מומלץ להסביר לו למה ואיך זה יעזור לו, בסגנון של איך תרד משפיע על פופאי. להסביר שאוכל מסויים יעזור להיות יותר מהיר, חכם, יפה, חזק, גבוה, רגוע, אדיב וכן הלאה.

באותה דרך ניתן גם להסביר למה גורם מזון שאינכם רוצים שהילד יאכל. במקום להגיד "לא" או "אסור", להסביר איך הם עלולים להרגיש אחרי שיאכלו מזון מסויים שאינו רצוי ואז לשאול אותם שוב אם הם עדיין רוצים את זה. הילדים מבינים באופן מהיר את ההגיון מאחורי ההסבר להשפעות השונות של האוכל ומתחברים ומזדהים מהר עם ההסבר כך שיאמצו אותו ויוכלו לקבל החלטות נבונות באופן עצמאי. המשימה של ההורים היא רק לספק את האינפורמציה, לא להחליט בשביל הילד, וגם לא לגרום לו לרגשות אשמה או נקיפות מצפון על הבחירות שלו!

 

אין מזונות אסורים

לא ניתן לגדל ילדים בבידוד גסטרונומי (לפחות לא לאורך זמן) ובכל מקרה בשלב מסוים בחיים הילד נחשף לכל סוגי המזון ויכול לבחור לאכול את מה שהחסירו ממנו ומה שמתחשק לו. ככל שנסתיר ונמנע מהילד שלנו מזונות "אסורים", כך התשוקה למזונות אלו תגבר. מצב זה יכול ליצור דפוסי התנהגות לא רצויים המערבים שקרים, גניבה, רגשות אשמה, רגשי נחיתות וקיפוח. כדי למנוע תחושות אלו רצוי להחזיק בבית ולחלק לילדים על פי חוקים ומסגרת שהוחלט עליה מראש, מגוון של מזונות "אסורים" שהילדים אוהבים, כמו שוקולד, עוגיות, חטיפים ושלגונים. הידיעה שהמזונות הללו קיימים בבית, מותרים לאכילה בתנאים מסויימים ואינם "אסורים" תפחית את הלחץ ותמנע התפתחות של הפרעות אכילה.

 

שתמיד יהיו בבית ממתקים בריאים

ילדים אוכלים לעיתים קרובות יותר יחסית למבוגרים, וזקוקים לארוחות ביניים מתוקות. אם הממתקים הבריאים יגיעו מכם, הסיכוי שילדכם יחפש פתרונות מתוקים פחות בריאים מחוץ לביתכם ייקטן. לארוחות ביניים מתוקות ובריאות ניתן להציע מגוון של פירות, פירות יבשים, מקפא פירות, עוגות ועוגיות שנאפו בבית, פודינג וכל רעיון אחר כיד הדימיון והכשרון. מלבד למתוקים הבריאים, כדאי להשאיר מקום במקפיא ובמזווה גם לקינוחים פחות בריאים, שיחולקו לילדים על פי מסגרת קבועה מראש. בקבוצה זו ניתן למצוא גם את השוקולד, גלידה, סוכריות וכדומה. כיום ניתן עם מעט מאמץ למצוא גם קינוחים שכאלה העשויים מחומרים בריאים יותר באופן יחסי.

 

לבוא לקראת הילד

אם הילד שלכם מאוד אוהב גלידה או שוקולד, זה לא יספק אותו לקבל רק פירות יבשים… מומלץ להחליט על מסגרת, בהסכמתו של הילד, שתבוא לקראתו ושמתחשבת גם במצבו הבריאותי. לדוגמה ילדה בריאה יכולה לקבל פעם ביום ארוחת ביניים של פירות, פעם ביום קוביית שוקולד איכותית (אחת או שתיים…) ופעם בשבוע כדור גלידה במהלך הקיץ.

 

כיצד לווסת את צריכת המתוקים ללא מאבק

ההגנה הטובה ביותר שניתן ליצור בעניין זה היא דרך חינוך. צריך לדבר לשכל של הילד. אם יש מזון שלא רוצים שהילד יאכל, צריך להסביר לו למה האוכל הזה גורם ולפתח דיון שיאפשר לילד לקבל החלטה מאוחר יותר. לדוגמה, תופעה אופיינית לילדים היא הנטיה להצטברות של ליחה, המופיעה בשלל צורות (לדוגמה: נזלת, שיעול, חרחורים בנישמה, נוזלים באזניים, שלשול). ישנם מזונות בעלי השפעה מלחלחת (חלב וגבינה, גלידה, בוטנים, מזון מטוגן ועוד) אשר נסביר לילד כי רצוי להמנע מהם עד שתופעות הליחה נעלמות. תוך זמן קצר הילד כבר ידקלם בעצמו שעליו להמנע באופן זמני מגבינה כאשר הוא מנוזל וכך הוא מקבל תחושה של עצמאות ואחריות על בריאותו.

 

לתת לילד לעשות ניסוי

הרעיון הבא עשוי להיות קשה להורים, אך לפעמים לתת לילד ללמוד משגיאות יעביר את המסר הכי טוב ויחסוך מאבקים וזמן. נניח והסברתם שלאכול המון גלידה או פיצה יגרום להם להרגיש חולים והם עדיין מתעקשים. אפשרו להם לאכול המון מהגלידה ו/או פיצה ואז שאלו אותם איך הם מרגישים. ילדים רגישים מאוד למזונות שהם אוכלים ובאופן עקרוני רוצים להרגיש טוב, כך שהקשר בין התחושה הרעה למזון שאכלו יהיה ברור, מיידי ולעיתים מספיקה חוויה אחת שתחרט בזכרון לעשרות שנים ותסייע בידם לאכול במידה סבירה מזונות שעלולים להפריע להם.

כדאי לאפשר לילד לעשות ניסויים עם אוכל ולתקשר איתו על תוצאות הניסוי יעצים את הקשר ביניכם. ייתכן שתופתעו מכמה הילדים מחוברים עם גופם.

כמובן ששיטה זו לא צריכה להתבצע לעיתים קרובות מדי אך לפעמים ילד לא יבין על מה אתם מדברים עד שיחטוף כאב בטן או בחילה.

 

שמרו על גבולות ברורים

במיוחד בתחום המתוקים, שבו לילדים יש קושי לחוש מה הכמות הנכונה להם, רצוי לקבוע מסגרת ברורה, כך שהילד יודע שכל יום הוא מקבל בשעה קבועה את אחד הממתקים האהובים, שהסכמתם עליו מראש. באופן זה הילד רגוע ואינו מנדנד לכם ונמצא במתח כל היום האם הוא יקבל או לא יקבל ממתק. הממתק אינו פרס על התנהגות טובה או על כך שאכל יפה בארוחת צהריים, את הממתק הוא מקבל בשעה הקבועה בכל מצב וללא תנאי. רצוי לא להשתמש במזון ככלי לאיומים או משהו שיש לגביו משא ומתן, כדי למנוע התפתחות של אכילה רגשית שמעלה התניה: "כשאני ילד טוב אני מקבל מתוק וכשאני ילד רע לא מגיע לי מתוק".

 

שימרו על קור רוח

לילדים קטנים באופן עקרוני יש עיכול חלש, כתוצאה מכך ילדים קטנים יכולים להרגיש רעב חזק באופן פתאומי וצורך מיידי במזון שמתבטא בצעקות או בכי, ילדים יכולים להרגיש שובע אחרי כמות קטנה של מזון או לאבד את תאבונם לכמה ימים. אלו הן תופעות טבעיות ולא כדאי להכנס עם הילד למאבקים. עדיף להביא לילד חטיף כדי להרגיע אותו באופן מיידי, או לוותר לילד על ארוחה אם אינו חש רעב גדול, מאשר להכריח אותו בכוח ובאיומים להמתין לארוחה או לסיים הכל מהצלחת. מלבד דוגמה אישית ויצירת שפה משותפת בנושא המזון, אינכם יכולים לשלוט בהתנהגות של ילדכם. מה שנותר לכם הוא רק לשלוט בתגובות שלכם עצמכם, להגיב באופן רגוע גם כשהילדים מתנהגים באופן שמבזה אתכם. סגנון התגובה שלכם יחלחל ויעצב את נפשו של הילד לעתיד.

 

אסף פאיט Dip.Ac.Ch

מטפל בתזונה, דיקור וצמחים לילדים ומבוגרים.

asafeit@gmail.com

0544-528202